כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

סיפור יציאת מצרים, האירוע המכונן של עם ישראל, טבוע כולו במטבען של נשים. ראשית הסיפור, במסירות נפשן של המיילדות העבריות. פרעה נותן להן פקודה מפלה

"על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, מה חרי האף הגדול הזה?". אדם מישראל הקורא בתשומת לב פסוקים אלה בשנים האחרונות, בחודשים האחרונים, בשבועות האחרונים,

ראשיתה של הפרשה מבליטה את מעמדה המיוחד של ארץ ישראל. "והיה כי תבוא אל הארץ" אינו רק תיאור מצב או שאיפה, אלא אתגר גדול. אין

פרשת "אשת יפת תואר" שבאה בראש הפרשה, היא אחת הפרשיות הקשות שבתורה. ר' שלום שבדרון ז"ל, ה"מגיד" הירושלמי, הפנה את שימת הלב לזיקה שבין פרשה

הכתוב מתאר לנו שמשירדו האחים למצרים, שלל יוסף את חירותם והם "נאספו" והושמו ב"משמר" למשך שלושה ימים. טיבו של "משמר" זה, שנזכר גם במקומות אחרים

פרשת השבוע, כמו גם חג החנוכה שמשתלב בה, יכולים ללמדנו פרק מאלף במעשה אבות ובנים. ראשית הפרשה מדגישה: “אלה תולדות יעקב – יוסף". ללמדנו שכל

אחת המחלוקות הידועות בתלמוד בין בית שמאי ובית הלל עניינה במספר הנרות שיש להדליק בימי החנוכה. לדעת בית שמאי, "ביום הראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך

אחד הסיפורים המופלאים בתורה הוא פרשת חייה של רחל אמנו. בראשית הדרך נגלית לפנינו דמותה התלותית: "בתו של" לבן הארמי, "אחותה של" לאה, "אשתו של"

מערכת יחסי העבודה במשק עומדת בחודשים האחרונים במרכז סדר היום הציבורי בישראל. במערכת זו כרוכות יחדיו שאלות חברתיות, מוסריות ומשפטיות כאחד. האמנם יש לקיים הסכם

פרשת תולדות עשויה לשמש קורס מבוא בבית הספר לחינוך. שני ילדים גדלים באותו בית. מן הסתם קיבלו אותו חינוך. לבסוף, יוצאים הם לשני מסלולי חיים