כל המאמרים במדור ויקרא

אחד המסרים הגדולים שחבויים בפרשיות הקורבנות הוא שלכל אדם, יהא אשר יהא, יש חלק בנחלת ה' ובעבודת הקודש. בניגוד לתרבויות ודתות אחרות, שבהן רק אנשים

פרשיות הקורבנות, יש לומר בגילוי לב, אינן מן הפרשיות ה"פופולריות" ביותר בתנ"ך. מעת שגלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, כמעט ונשתכחו חלקים גדולים של דיני הקורבנות

בין סוגי הקורבנות המנויים בפרשה אנו מוצאים את קרבן חטאת וקרבן אשם. קורבנות אלו מביא האדם על חטאים שחטא לכפרה ולתשובה. אבל הבדל יש ביניהם

  ערב הכניסה לארץ, פונה משה ליהושע ואומר לו מספר פעמים את צמד המילים הללו: 'חֲזַק וֶאֱמָץ'. כך גם אומר ה' ליהושע לאחר מות משה.

  בדיחה יהודית עתיקת יומין מספרת על שני בני זוג יהודים שהחליטו, לא עלינו, להמיר את דתם. הלכו לכנסייה, עברו את טקס הטבילה ועברו לדת

ספר ויקרא, שאנו מתחילים לקרוא השבוע הוא ספר 'הוראות יצרן' כיצד יש להפעיל את המשכן. הפרקים הראשונים עוסקים בקורבנות. המשותף לכל הקורבנות הוא החיוב צירוף

על הפסוק הפותח את פרשתנו:" וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר" כותב רש"י: "ויקרא אל משה – לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים