ההשתוקקות לירושלים ולארץ
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן
מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא – מדברי מורנו הרב עמיטל הי"ו למדנו כי בפסוק זה מצוי המתח הגדול בין הקולקטיביות לבין האינדיווידואליזם. חלקו הראשון

בתחילת פרשת בהר, פרשת השמיטה, מגוללת לנו התורה את הדינים המופלאים של המצוה הקרבה ובאה. בתוך הפירוט הזה, משתמשת התורה בתארים מתחלפים לשמיטה, תארים שכל
מאי דכתיב: "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (הושע י"ד, )? … משל ללוט ושתי בנותיו עמו, הן שנתכוונו לשם מצוה

חג השבועות היה מאז ומתמיד יום אהוד על רבים. אין הוא מלווה בחוויית האימה והיראה של ראש השנה ויום הכיפורים. חסר הוא את העמל, הטורח

הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון פרשת השבוע, וכך גם החומש כולו, נקראים 'במדבר', למרות שלא כך פותחת התורה חומש זה. אם נשווה פתיחה
מחנה ישראל במדבר הסובב סביב המשכן מהוות מוקד לחזון העמוק על אחדות האומה הישראלית. דמות המחנה מלמדת על כך שכל שבט ושבט עומד עם דגלו
כידוע, מבכורות ישראל נשללה הזכות לשמש בקודש, על רקע חטא העגל הנורא. בחטא זה, כלל ישראל נהו אחרי התאווה האלילית, ודבר זה הפך אותם כביכול

פרשת במדבר היא אחד הסממנים השבטיים המובהקים ביותר בעולמה של תורת ישראל. לצד פירוט מדוקדק של מניין בני כל שבט ושבט, מדגיש הכתוב את הצורך
את סיומו של תהליך הכנת המשכן למשא מציינת התורה בפרק ד פסוק טו: "וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה,