כל המאמרים במדור נשא

חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו בתחילת ספר במדבר את הקמת

אחד השורשים השכיחים ביותר בפרשת נשא הוא ק.נ.א. לא פחות מעשר פעמים, מופיע שורש זה בפרשת סוטה, על הטיותיו השונות. קנאותו של האיש לנאמנותה של

בפרשתנו מצויה ברכת הכהנים המופלאה, האמצעי של הקב"ה לשדר לישראל ברכה מילולית קבועה ויומיומית, דרך אחיהם הכהנים. תוכנה של ברכה זו עלום במקצת, סגנונהּ שירי,

סיומה של פרשת נשא מקשר אותנו בקשר הדוק לחג השבועות, זמן מתן תורתנו. לפי חלק מרבותינו הראשונים (רמב"ן בהקדמתו לביאור התורה, ורמב"ם בהקדמתו לביאור המשנה),

בברכת הכוהנים נאמר:"דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה'

לא בארץ ישראל קם העם היהודי. עם ישראל קם מחוץ לארץ ישראל: אברהם אבינו, מייסד האומה, הלך מארצו ממולדתו ומבית אביו לארץ ישראל; רוב מוחלט