ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם

בברכת הכוהנים נאמר:"דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו',כג'-כו').
בסיום הברכה המשולשת בא הציווי: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". נשאלת השאלה, מדוע חוזרת התורה על הדרישה שתוכנה מופיע בגוף הברכה:"יברכך ה', יאר ה', ישא ה' ", ובפתיח לברכה:"כה תברכו את בני ישראל"?
שאלה נוספת: למה נבחרו הכוהנים לשמש כצינור להעברת ברכות ה' לעם ישראל, ומדוע לא ניתן תפקיד זה למנהיג הציבור, לצדיק או לרב הקהילה ?
הכוהנים העומדים על הדוכן, ומברכים את המתפללים, באים מכל שכבות הציבור: תלמידי חכמים ועמי הארץ, עשירים ועניים, מנהיגי ציבור ועמך. כשם שקשה להעלות על הדעת, שהברכה מצויה באמתחת כהן עם הארץ, כך גם אפשר להניח, שאין היא מצויה באמתחתו של כהן תלמיד חכם, העומד לידו, בזמן העברת הברכה המשולשת לציבור המתפללים. שניהם מחויבים לצו:"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", ולצו:"כה תברכו את בני ישראל". "הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי, המבטא את הברכה. הכוהנים בברכתם מכשירים נפעלים הם". (ר'ש.ר. הירש). המנהג שלא להסתכל על הכוהנים בזמן העברת הברכה אל העם, בא לחזק את המגמה הזאת, שאין לראות בהם את מקור הברכות. רעיון זה מצוי בהלכה הקובעת שגם אם הכהן חטא, הוא חייב לעלות לדוכן ולברך. במשנה ברורה (סימן קכח ס"ק קמו) נאמר: "מצות עשה על כל כהן וכהן שראוי לנשיאת כפים, ואין אומרים לאדם רשע הוסף רשע והמנע מן המצוות. ואל תתמה ותאמר,ומה תועיל ברכת הדיוט זה, שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה, שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. הכוהנים עושין מצוותן שנצטוו בה, והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו" .
המסקנות המתבקשות הן: הכוהנים, הם שלוחי המצווה להעברת ברכות ה' לעם ישראל, שנאמר:"דבר אל אהרן ואל בניו לאמר". אסור להם לחרוג מנוסח הכתוב, שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם". הם חייבים לדאוג לכך, שבני ישראל יבינו שהקב"ה הוא מקור הברכות, ולא הכוהנים, שנאמר:"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
רבים וטובים מבני ישראל הולכים לקבל ברכה מהצדיק, מהרב, מהחכם וכ"ו. הביטוי השגור בפיהם הוא: אני הולך לקבל ברכה מהצדיק. אדם כזה לא הפנים את הרעיון, שהקב"ה ולא הצדיק, הוא מקור הברכות. תפקידו של הצדיק לחנך את צאן מרעיתו, שהוא מתפלל בשבילם, כדי שהם יקבלו את הברכות מאת ה', כי הוא ואין בלתו מקור הברכות. בכך הוא יקיים את הציווי: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
יש כאלה שאינם הולכים לצדיק לקבל ברכות. אלה מוצאים את מבוקשם בברכה המשולשת בתורה, המועברת אליהם על ידי הכוהנים. ברכה זאת מכסה את כל סוגי הבקשות, אם אך יתכוון המתפלל בזמן ברכת הכהנים.
הברכה הראשונה: "יברכך ה' וישמרך", בא לענות על הצרכים הכלכליים. "יברכך" – שיתברכו נכסיך. "וישמרך" – שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך (רש"י). אפשר להוסיף על דברי רש"י, שורה של "שודדים" שיגרמו לכך, ש"מרבה נכסים מרבה דאגה". לאחר הפצת הידיעה על הברכה בנכסיך, יופיעו מיד גובי מס הכנסה, שיהפכו שותפים לברכה. כן יופיעו גובי הצדקה המורשים והמתחזים, וילחמו על תרומתך. מקום החברים ובני המשפחה, "שידרשו בשלומך" לאחר שנות דור, לא ייפקד. כמו כן נשקפת סכנה מ"עושר שמור לבעליו לרעתו"(קהלת ה',יב'). ממון רב ובלתי צפוי הנופל באמתחתו של אדם, עלול להעבירו על דעתו. כנגד כל אלה באה הסיפא של הברכה הראשונה:"וישמרך".
הברכה השניה:"יאר ה' פניו אליך ויחונך", באה לענות על הצרכים הרוחניים והאינטלקטואליים: חכמה ובינה, כושר לימוד
ויכולת אנליטית, ופיתוח רעיונות מקוריים, הבאים מתוך הארת ה'. הקב"ה שולח הארות לנזקקים לקבל תשובות לשאלות קשות בלימוד התורה, או לאלה המתאמצים לפתור בעיות סבוכות בתחומי המדע ,הטכנולוגיה, הכלכלה וכ"ו. הארות אלה ממלאים את האדם אושר רוחני אין קץ. הארות אלה אינן זוכות תמיד ליישום. לכך אנו זקוקים לסיפא של הברכה השנייה:"ויחונך". אנחנו מבקשים מהקב"ה, שיחנך אותנו להבין ולהפנים את ההארות שנשלחו אלינו. הישגי התרבות והטכנולוגיה בעולם, מועברים לאנושות על ידי יחידי סגולה, שזכו בשני חלקי הברכה השנייה, גם ב- "יאר ה' פניו אליך",
וגם ב – "ויחונך".
הברכה השלישית:"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", באה לענות על כל שאר הצרכים: רפואת הנפש ורפואת הגוף, הרמוניה במשפחה ,בעבודה ובקהילה ,איכות חיים ושלמות רוחנית. כי זאת לדעת, יש אנשים שזכו בברכה הכלכלית, וזכו גם בברכה הרוחנית, ובכל אופן אין הם מרגישים מאושרים. על כך באה הברכה השלישית. כאשר ה' נושא אלינו את פניו, אנו זוכים באושר ובריאות. כדי ליהנות מכל זה, אנו זקוקים לסיפא של הברכה: "וישם לך שלום – מלשון שלמות רוחנית, שלום בינינו לבין עצמנו, ושלום בינינו לבין כל הסובבים אותנו.
אנו נזכה אי"ה בברכות האלה אם נשכיל להבין את מה שהכוהנים מצווים לשדר אלינו בברכה המשולשת בתורה :
"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
(נשא תשסט)