
'אשר נשיא יחטא' – בין הודאה לתמיכה
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר

אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר

בכל דיון ציבורי, גם זה הנראה כעוסק בנושאי ארגון ומנהלה, מאבק בצללים, ואפילו בשאלות של פוליטיקה , כוח והשפעה – יש גם גרעין אמיתי של

בעקבות טענתי ברשימות הקודמות לקיום רצף דתי בתוך האורתודוקסיה, רבים העלו בפני חשש לפריצת גבולותיה של האורתודוקסיה. הרי תהיה פה אנרכיה גדולה אם כל אדם
הרב ארלה הראל ראש ישיבת 'לב חדש' שילה חז"ל לימדונו ש'אין דורשין בעריות בשלשה', לימוד עניינים שהצנעה יפה להם, ראוי לו שייעשה באינטימיות. דבר זה

טור אישי לפרשת אמור "מעשה באשה אחת, שהביאה קומץ של סולת, והיה כהן מבזה עליה, ואומר: כמה הן מקריבות! מה בזה לאכול? מה בזה להקריב?

הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק, כיוון שלעתים מזומנות נשמעות בו

בשנה האחרונה הפציעו למרחב הציבורי פרשות הקשורות לאינטגרציה של עדות המזרח ויוצאי אתיופיה בחינוך הדתי. בנוסף בימים אלו מתנהל ויכוח ציבורי בעקבות מאמרו של פרופסור

אני זוכר את התמונה בבהירות. שמיני עצרת, שמחת תורה. עוד בוקר קסום בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק בית שאן. המילים של לאה גולדברג, " הירוק היום

הדי השבוע היהודי והישראלי המטלטל והטעון שבין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות עדיין מהדהדים בחלל הישראלי , ומצריכים עיון ולימוד מעמיקים. אין לך שבוע במהלך

באיזו מדיניות כלכלית דוגלת תורת ישראל? האם היא סוציאליסטית או תומכת בשוק החופשי? והאם יש בכלל מדיניות כלכלית על-פי התורה? פרשת "בהר" הביאה לא מעט