יום העצמאות – יסוד שבתפארת

ה' באייר\ יום הכרזת המדינה נקבע בחוק כיום העצמאות. אמנם, פעמים רבות אנו חוגגים את החג בתאריך אחר, בשל אילוצי שמירת השבת, אך השנה אנו זוכים לציין את יום העצמאות במקומו הראוי. רבות נכתב על אודות יום חשוב זה, ואבקש להציע כאן זווית שונה במקצת, לאור מסורת תורת הסוד מבית מדרשו של האר"י ז"ל, לפיה ימי הספירה עומדים כנגד שבע הספירות התחתונות של מנגנון ההאצלה הא-להי בעולם.
כידוע, ארבעים ותשעת ימי הספירה עומדים כנגד שבע הספירות, כאשר אותן ספירות מורכבות זו מזו. לכן אנו מוצאים שהשבוע הראשון של הספירה עומד כנגד ספירת החסד, ובכל יום מציינים פן שונה מספירת החסד (חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, וכיו"ב). כך יוצא שיום העצמאות, ה' באייר, הוא יום יסוד שבתפארת. הווה אומר, הוא חל בשבוע השלישי של הספירה, שבוע התפארת, ובתוכו הוא ניצב ביום השישי, יום היסוד (2X7 + 6=20 לעומר, ה' באייר).
ספירת התפארת היא הספירה שמאגדת בתוכה את כל ההתגלות של הקב"ה בעולם. היא מקבצת את מנגנון ההתגלות, וזו גם הסיבה שבגינה היא מכונה "עמוד", וכן "'קו האמצעי" (שערי אורה לר"י ג'יקטילה, השער החמישי): "שכל הספירות עליונות ותחתונות נתאחזות בו, מתאחדות בו מלמטה למעלה ובו הם נשפעות מלמעלה למטה".
הסיבה שספירה זו מכונה תפארת היא שבאמצעותה היקום כולו נתפס כישות הרמוניציסטית, שמכוון למטרה אחת ומאגד כוחות רבים שנראים בשלב ראשון סותרים ומנוגדים זה לזה. אוזן לא מקצועית עשויה לשמוע נגינה של כינור, ולאחר מכן נגינה של חצוצרה, תוף וכן הלאה, ולא לראות את טיב היחסים ביניהם. מנגד, אוזן מקצועית תקלוט מייד שכל אחד מהכלים הללו רק מנגן את תפקידו שלו, ואם ינגנו כולם כאחד, במקצב נכון ובהתאמה מלאה, תופק יצירה הרמונית מלאה.
ספירת התפארת מאפשרת לבני האדם לראות את כלל הכוחות הא-להיים המתגלים בעולם כמכוונים למוקד אחד של התגלות.
כך אנו מוצאים שילוב של חסד ודין, של זעם וגזירה משולבים בחסד וברחמים גדולים, וזהו שילוב של תפארת. ברי לעין כל שיום העצמאות, אליו אנו נכנסים מדממים מצער בנינו ובנותינו שאבדו בשואה האיומה ובמלחמות ישראל, וכן לאורך הגלות המרה, אך שבו אנו שמחים ומאושרים, הוא יום של שילוב. השילוב המופלא הזה, שקשה לנו כבני אדם קטנים לעכלו לפעמים, הוא גדול ונשגב, ומורה מעל הכל על גודל מעשי ה' ותפארתו.
אולם, בתוך ספירת התפארת של שבוע זה אנו מציינים את יום היסוד, יום העצמאות. הכינוי הא-להי הדבק בספירת היסוד הוא "א-ל חי" (ראה שערי אורה, השער השני). הסיבה לכך היא שספירת היסוד אחראית על הורקת מכלול השפע הא-להי שהצטבר בספירת התפארת, והשפעתו ישירות על העולם, בדמות ספירת המלכות התחתונה. ספירת היסוד היא מעין "צוואר בקבוק" רוחני, שממנו מתנקז כל הגילוי הא-להי. ממילא, עולה שאם ח"ו יש קצר, משבר בהתגלות הא-להית, מכח מעשים שליליים וחטאים של ישראל, העיכוב עלול להתרחש בספירת היסוד, המחייה את היקום. אולם, אם הספירה הזו מנהלת את העולם כראוי, ומוריקה את השפע הנחוץ, היא מולידה חיים לעולם, וממילא תודעה של "א-ל חי" לבני האדם הניצבים בעולם, שרואים בחוש את מעשה ה' כי נורא הוא, את הדרת גדולתו ותפארתו. וכך כותב ר"י ג'יקטילה (שם):
"והמידה הזאת נקרא יסוד, כלומר כמו שהבית נשען על היסודות, כך מידת אדנ"י (=ספירת המלכות) נשענת על מידת יסוד. לפי שאין למידת אדנ"י שפע וקיום זולתי על מידת יסו"ד הנקרא א"ל ח"י".
בהמשך התיאור על ספירה זו כותב ר"י ג'יקטילה דברים שדומה כאילו ניבא אותם על יום העצמאות שלנו:
"דע כי לפעמים נקרא (היסוד) בלשון גואל. והטעם, דע כי בהתחבר א-ל ח"י עם אדנ"י, שהוא סוד הגאולה ותפילה, הרי אדנ"י מתמלא משפע הגאולה, וגם מידת אדנ"י פועלת גאולה […] ונקראת באותה השעה המלאך הגואל".
הכח שמזינה ספירת התפארת ליסוד, הוא המחייה וגואל את העולם בכלל ואת ישראל, כנסת ישראל, ספירת המלכות, בפרט.
ההיבט הקבלי של הספירה מאפשר לנו לחשוף את סודו של יום העצמאות, את מעלתו הרוחנית האמיתית. יום נשגב זה מציין את הזמן בו הקב"ה החליט להפסיק את מהלך הגלות, ולהשיב לעולם את פניו, את שכינתו. השפע הא-להי חזר לעולם, בדמות ריבונות יהודית, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
כעת, כל שנשאר מצידנו זה להצדיק את האמון הא-להי בנו, ולבנות את המדינה בשיתוף עם כח ה' המניע אותה, למען כינון מלכותו ית' בעולם ביתר שאת.
(אחרי מות תשסט)