הרב חגי לונדין
אל תגידו: אני לא יכול/ה.
אתם יכולים הכל:
לעשות ליל סדר לבד.
להתנהל בנעימות עם ילדים בבית במשך שבועות.
למצוא את עצמכם צועקים על הילדים ואז להתפייס.
למצוא את עצמכם קמים לעוד בוקר בין ארבע קירות.
לשרוד עם חל"ת.
ללכת עם מסכה ברחוב למרות שזה מעורר אצלכם אסוסאיציות מסרטי אימה.
לעשות ליל סדר ראשון בבית.
לדאוג מאד להורים המבוגרים.
להסתגל לטכנולוגיות חדשות למרות שאתם טכנופוביים.
להתפלל בלי מניין.
להעביר יום שלם בלי שדיברתם עם אף אחד.
לבהות בעלי העץ מבעד לחלון.
לעמוד מחוץ לסופר בתור שמזכיר לכם חיים שרק קראתם עליהם בספרי היסטוריה.
להיות כלה צעירה עם בעל שסגור בבסיס במילואים.
לתקן מקרר בהדרכת טכנאי בטלפון.
לקבל תשובה חיובית לבדיקת קורונה.
להיות משפחה חד הורית בימים כאלה.
להתמודד עם שכול וכאב.
לחיות עם הפחד.
למה?
כי אין ברירה! וחוסר הברירה הזה חושף בנפש את הנכס הגדול ביותר שיש לבן אדם – חופש מוחלט! להיות בחוסר תלותיות בשום דבר חוץ מדבר אחד – א-לוהים!
אפשר הכל לבד; אתם – וא-לוהים; אפשר.
וזה יישאר לכל החיים.
=
הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'
(צו תשפ)