בתום פסוקי שירת האזינו מצווה משה רבנו: "ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תְּצַוֻּם את בניכם לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דבריך לב מו). הביטוי הכפול 'לבבכם' מכוון לשני הכוחות שבלב האדם היצר הטוב והיצר הרע, ששניהם כאחד נדרשים כדי להצליח באתגר של שמירת התורה והמצוות ולהתמודד עם פיתויים: "ויזהיר משה בכאן שישים האדם כל מחשבתו בתורה, וזהו שאמר 'לבבכם' ולא אמר 'שימו לבבם' כדי שיעבדו להקב"ה בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע, וכן דרשו חז"ל (קידושין ל ע"ב) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" (רבנו בחיי שם). היצר הטוב הוא מקור המוטיבציה החיובית בלבו של האדם, לפעול את הטוב ולקיים את התורה והמצוות. והיצר הרע נועד לאתגר את האדם כדי לקיים את הבחירה החופשית ולהבטיח שהפעולות שהוא עושה באים מבחירתו ובאופן מודע. ביסודו נועד היצר הרע לאתגר ולחשל את האדם ולא להכשילו. אולם למעשה במקרים רבים הוא אכן מצליח להכשיל את האדם. על כן אחד משמותיו הוא 'מכשול' (סוכה נב א).
משה רבנו מצווה להעביר את התורה והמצוות לבנים ולדורות הבאים: "ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים, הנגלים והנסתרים, אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצוום את בניכם, כי יודע אני בכם ששמעתם דברי שלא תשכחום, אבל בניכם צריכים צוואה חדשה, בענין שישמרו כל דברי התורה הזאת" (צרור המור שם). האתגר של הדורות הבאים שלא חיו בתקופת המדבר ומתן תורה מורכב יותר. הם עתידים להתמודד עם אתגרים אחרים. ועל כן צריכים ההורים והמורים לתת להם את הכלים שיאפשרו להם להתמודד עם האתגרים הללו.
יום הכיפורים הוא יום של תשובה וחשבון נפש. תשובה על המכשולים שלא צלחנו וחשבון נפש על מה שהביא לכך. כהכנה לכך מוקדשת שבת תשובה – השבת של עשרת ימי תשובה. בין יתר הדברים שעלינו להתייחס אליהם בחשבון נפשנו הוא הכלים שאנו נותנים בידם של הבנים והדורות הבאים כדי להתמודד עם האתגרים של קיום התורה בדורנו.
את מאמרנו בשבועות האחרונים אנו מקדישים לעסוק בצדדים שונים של תופעת הדתלשיו"ת והיקפיה, סיבותיה וכיצד יש להתמודד אתה.
הרמב"ם סימן את המרכיב החברתי כגורם רב השפעה: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם" (דעות ו א). וזאת משום ש"האדם מדיני בטבע, ושטבעו שיהא בתוך חבורה, ואינו כשאר בעלי החיים אשר אין לו הכרח להיות בחבורה" (מו"נ ב מ, ואריסטו מידות א ז).
בסקר שערך מכון מסקר בראשות ידידי ד"ר עידו ליברמן בקרב אלפים מבוגרי החמ"ד שפורסם לפני כשנתיים, ישנם ממצאים רבים לגבי תופעת הדתלשיו"ת היקפה וסיבותיה. זהו הסקר המקצועי העדכני והמקיף ביותר שהתבצע בשנים האחרונות בקרב בוגרי ובוגרות החמ"ד. חשוב לתת את הדעת על ממצאיו כדי שחשבון הנפש לא יהיה 'באויר'. מסתבר שהאחוז הגבוה ביותר מתרחש בגיל של השרות הצבאי. הסיבה העיקרית שצוינה ע"י הנשאלים הוגדרה כ'חוסר ענין בחיים הדתיים' ורק אחריה הסיבה האמונית ('תיאולוגיה ופילוסופיה'). מתקבלת ממנו תמונת מצב ברורה יותר. יש השפעה גדולה מאד ליציאה מ'מסגרת דתית' שמותאמת לאורח החיים הדתיים, ומקצה עבורו את תשומת הלב ואת הזמן בסדר היום, ומקיימת תהליכים סדירים של העצמה רוחנית ומוטיבציה דתית. מסגרות שמטבען מצמצמות את החשיפה לפיתויים מסוג מסויים (גם אם לא מונעת אותן באופן מוחלט) והאוירה החברתית כמו גם השיח החברתי פונה בה לכיוון הדתי (גם אם יש בו אלמנטים לא מבוטלים של תרבות פנאי כללית עכשוית). המעבר למסגרות שאין בהן את המרכיב הזה והחשיפה לפיתויים יוצר שחיקה גדולה שמביאה ל'חוסר ענין בחיים הדתיים'.
אין ספק שיש לתת על כך את הדעת ולתת את הכלים המתאימים להתמודדות עם האתגר. (יוכ"פ תשפ"א)