ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הרב ד"ר כתריאל קנת' ברנדר, בן 57, מירושלים, נשוי ואב לחמישה. נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון', סגן נשיא לשעבר של ישיבה יונברסיטי בניו יורק ורבה לשעבר של קהילת בוקה רטון שבפלורידה.
אם לא התפקיד ב'אור תורה סטון' – היית עולה לארץ?
אשתי רוחי ואני תמיד רצינו לעלות ארצה ושקלנו זאת בנקודות שונות בחיינו. אולם, גדולים בישראל הזהירו אותנו שצריך לחבר את העלייה לאחריות ותרומה ליהדות העולם, כפי שזכינו לתרום בארצות הברית.
למה עוד לא התרגלת בישראל?
אני מוטרד מהדעות הקדומות והגזענות כלפי מיעוטים, יהודים ושאינם יהודים. אם אנו רוצים להביא את השלב הבא של הגאולה, עלינו להשיל מעלינו דעות מסוג זה.
עד כמה חולמים כיום יהודי התפוצות על עליה?
כל יהודי שומר מצוות בתפוצות צריך לשאול את עצמו האם ביכולתו לעלות ארצה, ולבחון אילו צעדים הוא נוקט להעמקת הקשר שלו לארץ ישראל. בו בזמן, אין לראות את יהודי התפוצות דרך עדשה אחת בלבד – ישנם שחווים את האנטישמיות במלוא עוצמתה, ורצונם לעלות בולט יותר; ישנם יהודים שרוצים לעלות אולם מסיבות מצערות עדיין לא מתקבלים בברכה; וישנן הקהילות האנגלו-סקסיות, שלמרות העלייה באירועי הטרור האנטישמי בסביבתם, עדיין חשים בטוחים ועבורם העלייה היא שאיפה יזומה ולא תגובה למשבר.
תפקיד השליחים בתפוצות כיום
עיקר תפקידם בכך שהם מספקים לקהילות יהודיות בעולם מחנכים פורמליים וחווייתיים, שמביאים עמם את הרוח הישראלית.
עד כמה אחראית המדינה ליהודי כל העולם?
אבי מספר, שכנער במחנה עקורים, ביום בו הוכרז על הקמת מדינת ישראל, כולם – מהסאטמרים עד הדתל"שים – פרצו בריקוד. במשך עשרות שנים ישראל נתפשה כ"חלשה", ויהודים ברחבי העולם פעלו לסייע לה. כיום, חשוב שישראל תיקח אחריות על חינוך וביטחון אזרחיה, אבל בו בזמן היא חייבת לפנות ליהודי העולם ולעזור בהגנתם, הפיזית והרוחנית, וכן להתמקד בחינוך.
הבדלים בתפקיד/תפיסת הרב בארץ ובארה"ב
רבנים בארה"ב מועסקים על ידי קהילותיהם, מה שאומר שהם ממוקדים מאוד בבניית קהילת בית הכנסת ובצרכי חבריה. בנוסף, הם מוכשרים גם בתחומי הייעוץ הפסטורלי, הפדגוגיה, והעיסוק בסוגיות עכשוויות. לאור כך, רבני התפוצות מאומנים לאפשר לבתי הכנסת שלהם להיות לא רק בית תפילה אלא בית התכנסות. אני מאמין שגם בארץ נראה שינוי אבולוציוני ברבנות, מכיוון שיש עניין גובר בקהילות בית כנסת.
מעמדם של הרפורמים והקונסרבטיבים בישראל
כואב לי שרבים מהרפורמים והקונסרבטיבים בתפוצות כבר לא רואים שישראל היא ביתם. אין מנצחים בסטטוס קוו הנוכחי. מחד, עסקות שנחתמו למרחב תפילה שוויוני, שנחוץ לדעתי, הופרו על ידי המנהיגות הישראלית. מנגד, הנהגת הרפורמים והקונסרבטיביים בארה"ב ניצלה זאת כהזדמנות פוליטית לחייב הכרה. התוצאה היא מציאות של פילוג וחילול השם, שמתקיים מדי חודש בכותל. על מנהיגי כל הזרמים להתכנס ולקיים שיח משותף וכנה, למציאת דרך להפוך את ירושלים לעיר של אחדות.
הנושא/המוסד הכי קרוב לליבך ברשת 'אור תורה סטון'
לכל אחד מהמוסדות והתוכניות של הרשת איכויות וחוזקות ייחודיות. בשנתי הראשונה בתפקיד, בחרתי להתמקד בחמישה מוקדים הכוללים, בין היתר, גיבוי המאמצים למניעת תופעת סרבנות הגט בארגון "יד לאישה"; הוספת התייחסות לאתגרי העולם המודרני בתוכניות הלימודים של המכון להסמכת רבנים בישיבת אור תורה מחנים ובמכון שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים; התמקדות בתפקידי השמה במכון למנהיגות הלכתית במדרשת או"ת לינדנבאום; ופיתוח שיח בינלאומי בנושא החינוך היהודי בהשתתפות ששת תיכוני הרשת.
נתקלת בהתנגדויות בארץ בתחום של נשים כמנהיגות רוחניות?
התנגדויות קיימות בחו"ל ובארץ. כחלק מקידום העניין, יש לשים לב שלא להרחיק לכת עד כדי התנכרות מהמיינסטרים, שהוא הבית הטבעי בו נשים אמורות למלא את תפקידן כמנהיגות, ולא לאפשר שמירה על הסטטוס קוו מסיבות שאינן קשורות להלכה ומנהגים מתאימים. מצאתי, שההזדמנויות החינוכיות המתקדמות המוצעות לנשים בישראל עולות בהרבה על ההזדמנויות בארה"ב.
