ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הרב אליהו בירנבוים. בן 60, נשוי לרננה. אב ל-4 בנות וסב ל-9 נכדים. מתגורר באפרת. ראש מכון 'שטראוס עמיאל' מבית אור תורה סטון להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, דיין בבית הדין לגיור ברבנות הראשית ומכונה 'רב עולמי' על שם מסעותיו לקהילות יהודיות ברחבי העולם. מוביל הסדרה "יהודי עולמי" בערוץ 20, כותב מדור "רב עולמי" במוסף שבת של מקור ראשון, ובין עמודים אלו
למצוא קהילות יהודיות נידחות
אני פועל לפי הכלל "את אחי אנוכי מבקש". לא צריך לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לחזרתם של השבטים האבודים ונידחי ישראל, אלא לצאת לקראתם באופן אקטיבי, לחקור, לחפש ולשמוע את הסיפורים והמסורות. כיום, קהילות רבות יודעות גם לחפש אותי ולתאר את מה שהן רוצות וצריכות
מקום מסוכן
המקום המסוכן ביותר שהייתי בו היה ביקורי בפפואה גינאה החדשה, ארץ נפלאה של יערות גשם ונהרות, אבל גם של קניבלים ועוני. כדי להגיע ליעדי לביקור בשבט הגוגודלה, הפלגנו בסירת דייגים בלב ים ונהרות במשך 24 שעות רצופות, על הדרך נחטפתי על ידי דייגים שחשבו שאני מרגל
מנהג מוזר שנשתמר בקהילות יהודיות/אנוסים
לאנוסים לא היו מזוזות בפתח בתיהם כדי לא לגלות את אמונתם. לכן הם הכינו "מזוזות כיס", מזוזות קטנות מעץ אשר החזיקו בכיסיהם, וכך הפכה המזוזה למצווה "ניידת" אשר לא נקבעה בפתח הבית אלא עברה דרך המשקוף בכיסו של הנכנס לבית
עוד לא הייתי
ביקרתי ביותר מ-120 מדינות, בהן ארצות מוסלמיות רבות כמו מצרים, תוניס, ומלזיה, אבל עדיין אני חולם על ביקור אצל אחינו באיראן ותימן. בע"ה החלום יהפוך למציאות
רפורמים
אחים, חלק מהעם היהודי מבחינה דמוגרפית ונפשית, גם אם יש בינינו חילוקי דעות על מהי יהדות וזהות יהודית
שליחת רב לקהילה יהודית בתפוצות
שאלת אופייה ותפקידה של הרבנות נגזרת משאלת הציבור וצרכי הקהילה. הרבנות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הגיבה לצורכי הדור והתקופה ובכך גדולתה. צריך להתאים את סגנון הרבנות לאופי הקהילה, וזו הדרך הנכונה והמסורתית מדורי דורות להנהגת עם ישראל
האתגר הכי גדול של רב בתפוצות
הרב צריך להיות בעל אוזן קשבת, בעל סמכות ובעל הנהגה רוחנית אשר תדריך את הציבור לקיום יהודי בעתיד, ולהיות הגשר בין היהודי לבין היהדות. הרב צריך לדבר את שפתם של היהודים ולדעת להנהיג את קהילתו ולחזק את זהותם היהודית, לא בכח החרב אלא בכח הדיבור
רב בקהילה יהודית בתפוצות שאינה אורתודוכסית
הרבנות בעידן המודרני דורשת מרב אורתודוקסי לנהל קהילה שאינה בהכרח אורתודוקסית על פי כללי ההלכה, ובכך יש בעיקר אתגר עצום. השאלות והדילמות האמתיות העומדות לפתחנו בקהילות אלו הן לא כיצד לשמור שבת ומצוות בכלל, אלא כיצד לקיים הלכה בחברה לא הלכתית, כיצד לשמור על זהותו היהודית של יהודי מתבולל, ועל עתידו של עם ישראל
יהדות התפוצות- שואפים להתקרב ליהדות?
יהודים רבים בעולם מתבוללים ומתרחקים מזהותם ומעמם, ומאידך יהודים רבים מבקשים משמעות יהודית ושייכות לעם ישראל. המתח הקיים בין יהודים המתרחקים ובין יהודים המתקרבים ליהדות הוא אחת הטרגדיות של הקיום היהודי. זו הסיבה שלכבוד 20 שנה למכון שטראוס עמיאל, קיימנו לפני מספר שבועות את 'שבת תפוצות' ביותר מ-100 מקומות ברחבי העולם, כדי לעמוד על הקשר המהותי שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות
אנוסים – תופעה שתתרחש שוב?
האנוסים חיו לפי הכלל: "היה יהודי בביתך וקתולי בצאתך". לצערי, גם היום, עקב הפחד מפני אנטישמיות, מפלגות ימין ושמאל ועוד, יהודים רבים בעולם חוזרים להיות "אנוסים מדעת" ומנסים להסתיר את יהדותם. אני מאד מוטרד מתהליך זה, את היהדות צריך לחיות לא רק ברשות היחיד אלא ברשות הרבים
"60 מיליון בעלי זיקה ליהדות" (משרד התפוצות 2018) – הייתכן?
זו לא שאלה של מספרים אלא של תהליכים. אם חפצים אנו בהמשך הקיום היהודי במדינת ישראל ובתפוצות אנו צריכים להיות ערים לתהליכים רוחניים, סוציולוגיים ודמוגרפים בקיום היהודי. במסעותיי בעולם, אני מגלה בכל פעם שיש יותר אנשים המבקשים לקשור את גורלם עם העם היהודי. אנשים בעלי שורשים יהודיים, מבקשי יהדות הרואים בעם ישראל ובתורת ישראל דרך חיים
ימים בשנה – בחו"ל
ב-2017 הייתי 220 יום, ב-2018 הייתי 180 יום, ב-2019 הייתי 80 יום עד כה ועוד היד נטויה
כיצד מגיבים בסוף העולם כאלה הנתקלים לראשונה ברב יהודי?
לא בכל מקום מזהים אותי כרב יהודי. בארצות נוצריות באמריקה הלטינית פונים אליי לא פעם ואומרים לי: "כומר כומר תברך אותי"; בארצות מוסלמיות אני חובש כיפה מוסלמית ופונים אליי ב"סלאם עליקום"; ובאפריקה ואסיה מתייחסים אליי כמלאך אלוקים שהגיע מארץ הקודש וירושלים
