השבוע בעזרת גברים: רועי שרון

רועי שרון, בן 46, נשוי ואב ל-3 בנות, מירושלים. פרשן לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי כאן

על הרצף הדתי

בעבר הסתדרתי עם ״דתי לייט״, אבל בשנים האחרונים אני מרגיש יותר נוח עם ״מסורתי״. זה פחות מחייב ויותר מדויק.

העבודה בתאגיד כאן לעומת ערוץ 10 דאז

במשך 10 שנים הייתי כתב שטחים, וב-2017 הגיעה הצעה מהתאגיד. בדיוק שידרתי את פינוי עמונה, 2 מעלות בחוץ, כשמאבטח סמוי שומר שפעילים קיצוניים לא יפגעו בי (כמו שקרה כמה חודשים קודם), ואמרתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להחליף תחום סיקור. התאגיד עוד לא קם אז, אבל בדיעבד זה היה הימור מוצלח. ערוץ מקצועי, חופש עיתונאי מוחלט, עם עיתונאים מעולים, והתחום הצבאי שלא מפסיק להפתיע.

אתה מרגיש מוגבל ככתב דתי?

התחום פעיל גם בשבת כמובן, אבל התרגלנו. לפעמים מקליטים לפני כניסת שבת, לפעמים אני טס דקה אחרי מוצ"ש (בתכלס' זה דקה לפני…) כדי להספיק למהדורה. ולפעמים, שוקינג, מסתדרים גם בלעדי.

סייבר Vs. קרבי

היום יותר חיילים שואלים ״מה ייצא לי מהשירות הצבאי״, וברור שיותר מעניין ומשתלם לשרת ב-8200 מאשר לרוץ עם אלונקות בבוץ. יש ירידה במוטיבציה לקרבי, אבל מי שיסתובב ביחידות שדה או בבה"ד 1 יפגוש צעירים וצעירות איכותיים, ערכיים, מכל הארץ שמבינים שעכשיו זה התור שלהם.

בנות דתיות בצה"ל

מחנכים אותן מגיל אפס כמה חשוב לתרום למדינה, וכמה אויבים מקיפים אותנו, ואז מתפלאים שהן לא מסתפקות בשירות לאומי אלא באמת רוצות לתרום לביטחון המדינה בתפקידים מגוונים. הקמפיין נגדן זה הכישלון הכי מפואר של הרבנים החרד״ליים. ככל שהקצינו את הטקסטים כך גדל שיעור המתגייסות. שיגעו לנו את הילדות.

רה"מ נפתלי בנט

לא כולם זוכרים, אבל הממשלה הזו מורכבת לא רק משמאל, חילונים, וערבים אלא גם מימין ודתיים. זה נכון שרוב הימין והחרדים בחוץ, אבל היא בוודאי לא הומוגנית ולא ״ממשלת שמאל״, ובאופן מדהים, למרות שנתניהו לא ראש הממשלה כבר ארבעה חודשים, השמש ממשיכה לזרוח כל בוקר. אני שומע כבר חצי שנה את האיומים שעוד רגע מפנים את אריאל ואת עופרה, ואיכשהו, זה לא נראה בדרך. אבל את הציון על הממשלה נחלק בסוף הכהונה לפי המעשים שלה, לא לפי ציוצים ונאומים.

הציונות הדתית דהיום

ב-2005 הייתי עורך של nrg יהדות, פרסמנו אינספור טורים של ״הציונות הדתית לאן״. ב-2015 שידרתי סדרת כתבות בערוץ 10 שנקראה ״בין הכיפות״ (קיימת ביוטיוב). מאז כבר כולם הבינו – הציונות הדתית בכל מקום, בכל הצורות, בכל הגוונים. מפעל משגשג של אנשי חינוך, תרבות, ביטחון, פוליטיקה, ודתל"שים.

'חתונת השנאה' – התלבטת אם לפרסם?

לא. אבל מה שהיה עצוב שם זה שהרוקדים לא התלבטו אם לדקור תמונה של תינוק שנשרף בשנתו.

התיעודים המצולמים הבלתי פוסקים – השפיעו על החתירה למגע של החיילים? על ההנחיות מלמעלה?

בשבוע הקרוב נשדר במהדורת החדשות של כאן 11 סדרת כתבות שערכתי על הקשר בין הרשתות החברתיות לרוח הלחימה בצבא. צה"ל פועל היום בשדות לא מוכרים שנעים בין ערכי צה"ל ועד סרטוני טיקטוק של חיילים, בין הרצאות בבה"ד 1 ועד מחאות באינסטגרם. זה דור שלם שלא ידע מלחמות וגדל עם סמארטפון ביד, והתיעוד הבלתי פוסק הוא חלק מהחיים שלהם, וזה כמובן לא נעצר בבקו״ם. רוב מפקדי הצבא לא מצליחים להבין מה גודל האירוע, אבל מתחילים להבין שחייבים לדבר עם החיילים על הנוכחות שלהם ברשת, ושרצוי לעשות את זה בשפה שהם מבינים ולא במילים גדולות של רמטכ"לים.

רוח צה"ל

קיימנו ראיונות עם קצין החינוך הראשי של צה"ל, עם מפקד חטיבת גולני ועם מפקד בה"ד 1, ושלושתם עסוקים מסביב לשעון כדי לשמר את רוח צה"ל בדור ששואל יותר שאלות, בצבא שלא נלחם כבר שנים, וחי בחברה שמתקשה מאד להתמודד עם נפגעים בצבא. ובכל זאת, הם אופטימיים.

עדיין הצבא המוסרי בעולם?

בפער. והעליונות המוסרית שלו היא חלק מהעליונות הצבאית שלו. מי שחושב שטוהר הנשק סותר את הדבקות במשימה שיחזור למסמך ערכי צה"ל.

(וירא תשפ"ב)