השבוע בעזרת גברים: ישי פרנקל

ישי פרנקל, בן 51 מנוף איילון, נשוי למרב ואב לחמישה. סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית וסגן נשיא אינטל לשעבר.

בית ספר קתולי

זכיתי להיות בן של מדען, וכך ביליתי כמה משנות ילדותי בצפון אמריקה. 12 שנות הלימוד שלי כללו, מחד, תלמוד תורה ברחובות, ומאידך – שנה בבית ספר קתולי בקנדה. הכיפה תמיד נשארה על הראש.

מדעי המחשב – בעקבות האב?

למרות האב… מדעי המחשב הוא תחום מדהים שמשנה את עולמנו ללא הרף. לצד הגילויים בתחום הגנטיקה – אלה שני הדברים ששינו וישנו עוד הרבה את עולמנו. בזכות שניהם יצאנו כל-כך בזול ממגיפת הקורונה.

נפתלי פרנקל הי"ד

פצע ענק בלב האישי והמשפחתי ואבידה גדולה מאוד. הבנה של המשפט הכאוב – "ארץ ישראל נקנית בייסורים". ולצד אלה – גילינו ונעזרנו בחיבוק הענק של המשפחה, הקהילה והעם כולו.

לעזוב את אינטל לטובת המגזר הציבורי

החלטה קשה. אינטל חברה מצוינת ולעולם אהיה חייב לה את רוב ההתפתחות המקצועית שלי. רציתי להחזיר למדינה ולחברה חלק ממה שקיבלתי, ואין, לדעתי, בחירה טובה יותר מהאוניברסיטה העברית – אחת היצירות הגדולות של התנועה הציונית, זו שעתידה עוד לפניה.

הרלוונטיות של תואר אקדמי כיום

גבוהה מאוד. בתואר, אם נלמד כראוי, יש הרבה יותר מאשר הקניית ידע. הלימוד באוניברסיטה מקנה ארגז כלים שמחזק מאוד את היצירתיות והביקורתיות. בעולם המהיר של היום מרבית הידע מאבד מתוקפו תוך שנים ספורות. המטרה באוניברסיטה היא להכשיר סטודנטים שיידעו וירצו ללמוד כל חייהם.

מכללות

חשובות מאוד לחברה ולכלכלה הישראלית. אסור שעולם ההשכלה הגבוהה בישראל יהיה מקשה אחת, ונכון כאן הכלל – "חנוך לנער על פי דרכו". חשוב שיהיו מגוון מוסדות שיתאימו לאנשים השונים ולצרכים המשתנים.

שילוב חרדים באקדמיה

תהליך שחשוב מאוד לעתידנו כעם וכחברה בארצנו. עצוב שהנושא הפך לסוג של "מלחמת דת" ללא כל הצדקה, ועל אף המאמצים המרובים שעשו המדינה והמועצה להשכלה גבוהה, אחוז הלומדים באקדמיה מתוך החברה החרדית עדיין נמוך מאוד. ברמה האישית, כמי שהיה מעורב בתחום, אני חש תחושת כישלון. לעומת זאת, אני מקווה מאוד שבעתיד נראה יותר ויותר חרדיות וחרדים חובשים את ספסלי המוסדות להשכלה גבוהה.

השפעת הקורונה על האקדמיה

האקדמיה היא אולי הסקטור שנפגע הכי פחות מהמגיפה. העבודה הטובה במוסדות הביאה לכך שמרבית הסטודנטים לא נפגעו מבחינת ההוראה, והמחקר המשיך כמעט ללא מעצורים. לא אהיה הנחתום המעיד על עיסתו, אבל חייבים להוקיר את 58 המוסדות האקדמיים האחרים במדינת ישראל על הירתמות ועבודה מצוינת.

לוקחים איתכם מהקורונה

צניעות וענווה. מי האמין שבמהלך הרבע הראשון של המאה ה-21 וירוס קטן יוריד את האנושות על ברכיה.

החוג המבוקש ביותר באונ' העברית

יש מספר גדל והולך של חוגים שאנחנו נאלצים לסגור את ההרשמה אליהם שבועות ספורים אחרי שנפתחה – מדעי המחשב, הנדסה, רפואה, קוגניציה, פכ"מ, משפטים, ועוד.

איכות המחקר של ישראל לעומת העולם

טובה, אבל יש בהחלט מקום לשיפור. ישראל טובה, מסורתית, בתחומי מחקר בהם לא נדרשת השקעה תשתיתית רבה כמו מתמטיקה ומדעי המחשב. מאידך, המציאות משתנה ועלינו להכיר בצרכי המחקר הגדלים והולכים. אסור שישראל תישאר מאחור בתחומים כמו רפואה חישובית ומותאמת אישית או פיזיקת קוונטים.

התקציבים הגבוהים להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית

מדובר בתקציב חשוב ומשמעותי שמאפשר מוביליות חברתית ותרומה לכלכלה. חכה במקום דגים: יותר חינוך ואקדמיה, ופחות ביטוח לאומי ודמי אבטלה. אחריותה וחובתה של המדינה לדאוג לשוויון הזדמנויות לכל אזרחיה, ובייחוד – לאלה שנשארו מאחור ומעמדם הסוציו-אקונומי עדיין נמוך.

"פארק העברית" – "הוג'יטק"

פרק לתעשייה מתקדמת שהולך ומוקם בימים אלה בקמפוס "ספרא" של האוניברסיטה העברית. חלום אישי שמתגשם, שיחזק את הזיקה והקרבה שבין האקדמיה לתעשייה המתקדמת. אם ההייטק הוא קטר המשק, האקדמיה היא הנהג של הקטר. נכון שיהיו בסמיכות זה לזה.

לנשמה

בראש ובראשונה המשפחה. והחברותא המתמשכת עם הבן בדף היומי.