רע"מ תעביר בית ספר
עפ"י החודש הראשון לממשלת בנט-לפיד נראה כי דווקא סיעת רע"מ הערבית היא ש'עושה בית ספר' לכולם ומבהירה לשותפים שם כי היא לא פראיירית אלא דורשת את התשלום על הקביים שנתנה לממשלה הזו- כאן, מיד ובמזומן. יען- התחייבתם, שלמו. בלי סיפורים. לא תתנו, לא נצביע עם הקואליציה. הבהירו. וביחס הקולות קואליציה-אופוזיציה, יש לקחת זאת ברצינות. לא שרע"מ מתגעגעים לאופוזיציה. ממש לא. אבל הם רעבים להישגים. וגם לך תדע כזה זמן האנדריגונוס הזה (הממשלה) יחזיק מעמד. לכן, אכול ושתו. זה חשוב להם במיוחד הן כדי להראות לרחוב הערבי – הנה, סוף סוף יש לכם אמא ואבא שדואגים לכם, לעומת הרשימה המשותפת הוותיקה בכנסת שלמרות זאת לא הביאה הישגים מרשימים לרווחת ציבור ערביי ישראל. זה גם חשוב למחמוד עבאס נוכח ביקורת שפה ושם החלה להישמע במפלגתו שלו. כל זה מביא אותנו לכך שבמפלגתו של מנסור עבאס הבטיחו, שהמשבר שהיה השבוע סביב העברת מנהלת הבדואים לאחריות משרד הרווחה (כפי שהובטח להם בהסכם הקואליציוני) ונפתר (כפי שהם רצו, שבועיים לפני המועד שנקבע בהסכם ההוא) אינו האחרון ונכונו עוד משברים ועוד הישגים לרע"מ. אני מאמין להם, גם על הסייפא. בקואליציה יש המבינים כי רע"מ עשויה להיות 'משענת קנה רצוץ'. אז מה עושים? יש מי שנשלח לגשש עם חלק מהחרדיות, ויש את גנץ ולפיד שדיברו עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת בניסיון להגיע להבנות שקטות (יש תמורה לאגרה…) אתם על "רשת ביטחון" לקואליציה בהצבעות על חוקים מסוימים. ואין דבר שמרגיז את רע"מ יותר מזה שבכירים בקואליציה מגששים אצל הסיעה האחות (אחות, אבל יריבה מאוד), והתשלום- יבוא.
פתח חזית
איך נגיד זאת בעדינות המתבקשת? הרב הראשי לישראל הרשל"צ יצחק יוסף 'פתח חזית' מול השר לענייני דת החדש, מתן כהנא. בהתכנסות רבנים סיפר הרב יוסף: "שר הדתות (כהנא) איך שהתמנה, ביקש להגיע אליי, הוא בא, אמר לי; אני מכבד את הרבנים הראשיים אבל יש לנו חילוקי דעות'. שמעתם? הרבנים הראשיים, שכל ימיהם עוסקים בתורה, מחברי ספרים, מרביצי תורה ועוסקים בתורה, 'יש לו (הדגשה שלנו) חילוקי דעות איתנו'. מה זה? פרופורציה. יש חילוקי דעות? מה זה חילוקי דעות? הוא יקבע אם אשה תהיה משגיחת כשרות?!", תהה/קבל כבודו, ותקף גם את הכוונה של השר החדש לצמצם את המונופול של כבודם בענייני הכשרות והגיור. אז בואו נשים דברים על השולחן. דעות והשקפות שונות מאלו שיש לרשל"צ בעניינים אלה יש לא רק למתן כהנא, אלא גם לרבנים מהציונות הדתית שאת עמדתם הוא מייצג. תשאלו, כיצד כל זה משפיע על הרב יצחק יוסף? תתפלאו: "בחודש האחרון, קשה לי להירדם בלילות. אני חושב הרבה מה יהיה עם הנישואים, מה יהיה עם הכשרות, מה יהיה עם הנישואים האזרחיים. באה השרה שקד, היא הכינה חוק של פונדקאית ובאה אצלי לרבנות הראשית שאני אאשר את החוק כנשיא בית הדין הגדול. הם רוצים לעשות מה שהם רוצים, כל מיני דברים שאנחנו לא מעלים על דעתנו". הרב יצחק יוסף 'בא חשבון' באותה ההזדמנות גם עם כמה רבנים שציפה לראות אותם באותה התכנסות והם בחרו שלא לבוא. כך אמר: "לצערי הרב אני רואה כמה רבנים שחסרים שלא נמצאים כאן בגלל אינטרסים שרוצים להתקדם להיבחר להיות רב ראשי של תל אביב או חיפה. צריך להתעלות מעל הדברים האלה… בשביל התורה הקדושה". (את דברי הרב הביא ישי כהן באתר 'כיכר השבת'). אז מי שחשב שהשר הנמרץ מתן כהנא ימצא הרבה שיתוף פעולה אצל הרשל"צ, יכול לשכוח מזה מהר. לפחות לשנה וחצי בערך שנשאר לרב יוסף להיות בתפקיד.
יעשה סדר?
כשרוצים לבטא מקום עבודה מסודר, שמהרגע שנכנסת אליו לא תצא ממנו לאורך ימים ושנים, אומרים: "מפה יוצאים רק על אלונקה". אם בתפקיד רב עיר/יישוב עסקינן, הגדרה זו מצמצמת, שכן ברוב המקרים מהתפקיד הזה משתחררים (או נכון יותר לומר – את התפקיד משחררים…) רק כשעוצמים את העיניים, אבל לעד. (כן, אני יודע, עפ"י החוק ניתן לכהן עד גיל 75 או 80 – תלוי מתי מונית, והוותיקים יכולים לכהן עד 120), אבל עד 75-80? לא חשוב כמה אתה מתפקד טוב, רע או בכלל לא, לא משנה כמה אתה מוערך, כן או לא, לא משנה אם התחלת חד ובריא ומה לעשות הגיל נותן בך אותותיו והכל כבר לא מה שהיה, לא רלוונטי. נכנסת- לא יצאת. נבחרת? זכית, ושהציבור יסתדר עם מה שיש. וישלם, כמובן. אז, למשרד לשירותי דת הגיע לא מזמן בעל בית חדש (לא ברור לכמה זמן…), מפקד טייסת לשעבר, מתן כהנא. נוף דיי זר שם, אבל זה מה יש ועם זה יצטרכו שם להסתדר, כל עוד הממשלה הזו שורדת. וכמו כדי להוכיח, בעיקר לעצמו, ש'מטאטא חדש מטאטא טוב', כהנא אינו חושש לנגוע בנקודות הרגישות. רבני ערים היא אחת מהן. חס וחלילה לפגוע בכבודם. ובכל זאת, כל מי שבעניינים מכיר ויודע שיש כמה כאלה שמזמן כבר לא מתפקדים במקום כהונתם. הבריאות, מה לעשות. אבל מפני כבודם וכבוד ייחוסם, אף אחד לא העז לנגוע בשערה אחת משערות ראשם. יכול להיות שזמנים חדשים הגיעו למשרד. השר לשירותי דת, מתן כהנא, הורה לבחון קציבת כהונת רבני עיר לקדנציה של בין חמש לעשר שנים עם אופציה להתמודד לכהונה שנייה. וזהו. עד כה, רב ראשי לישראל נבחר לקדנציה בת עשר שנים- ונגמר, אך רב עיר- כמעט כל עוד נשמה באפו. ייתכן, ולא לעולם חוסן. עוזריו של השר כהנא באו בדברים עם אנשי הרבנים הראשיים לישראל, בעניין קציבת הכהונה והם מקווים שיהיה שיתוף פעולה בעניין. באותה ההזדמנות יאפשר המתווה החדש להחליף רבנים שהסתבכו בפלילים או רבנים שמפאת בריאותם הלקויה אינם מסוגלים להפעיל את מערך הרבנות של העיר או היישוב. כמובן שנכון לעכשיו 'הכל דיבורים', שכן הדבר יחייב שינויי חקיקה וכדומה, דרך ארוכה ולא קלה במתכונת הקואליציונית של היום, אבל עצם זה שמעזים לדבר על זה ולנסות לקדם, זה כבר משהו.
מריח לא טוב
כשנדרש שר האוצר אביגדור ליברמן להסביר מדוע החליט שרק משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים ייהנו מסובסידיה למעונות, החלטה שמי שייפגעו ממנה הם (כמעט) רק משפחות חרדיות שהבעלים שם הם אברכים, ניסה ליברמן לטעון שלא קיבל את ההחלטה דווקא נגד חרדים, אלא כדי לעודד כניסה למעגל העבודה. נו שויין, לו היה מחובר לפוליגרף, סביר שהמכשיר היה מתפוצץ. בעיניים שלי, כמו שכל שר אחר מנסה לקדם את האג'נדה שלו, רשאי (לכאורה) גם ליברמן לעשות כן. שאלמלא כן, בשביל מה הוא מי שהוא ונמצא במקום שהוא. אלא, שלענייננו, גם קשה להשתחרר מההרגשה שההחלטה נפלה במסגרת עוינותו את החרדים (וכמה שיכחיש- לא נאמין לו), וגם, בעיניים שלי, גם אם בגישה קרה של עידוד יציאה לעבודה ניתן היה למצוא לו איזשהו צידוק, במקרה שלפנינו לא רק שהמהלך הזה לא הוגן ומוסרי, ב'שורה התחתונה' הוא גם לא יחסוך הרבה כסף למדינה. יש מקומות יעילים יותר לחסוך. ולמה? אחד- כי החרדים יחזרו לממשלה, זו או אחרת, במוקדם או טיפ טיפה יותר מאוחר, אבל יחזרו. ואז יקבלו רטרואקטיבית, ובגדול. וכבר היה תקדים לכך. בית- לא הוגן לעשות כן כי: אלף- אמהות חרדיות שכן עובדות יחליטו עתה שלא לצאת לעבודה, כי לא ישתלם להן כלכלית, אזי שניהם לא יעבדו ואז הם… יקבלו את הסבסוד. בית- במשק היום קשה מאוד גם לבוגרי החל"ת למצוא עבודה (קורונה, זוכרים?), אז איך בדיוק מצפים מאברכים למצוא? וגימל- ההערכה היא שאף אברך לא יעזוב את תלמודו, ויהי מה. מכך, שאיך שלא נסתכל על החלטת ליברמן, טוב היא לא מריחה. ואגב זה, מה באמת חשבו הפוליטיקאים החרדים. שהם ייכנסו בליברמן בפרט ובממשלה הזו בכלל באבי אבי אבותיהם, במלים הכי קשות שבלכסיקון שלהם, והכל יעבור מעליהם כאילו לא קרה כלום?
ביטחון
בגיליון הקודם של 'שבתון' כתבתי בציניות על מאמציו של ח"כ מאיר פרוש החרדי לסכל הצעת חוק שבאה לצמצם את היקף הבנות שמשקרות על היותן דתיות, לכאורה, כדי להשתמט משירות בצה"ל. כדרכו של מדור זה, הדברים נכתבו ביום שלישי, יום הורדת 'שבתון' לדפוס. והנה, למחרת, יום רביעי, הצליחו פורוש וחברו אייכלר לטרפד את הארכת הצעת החוק הזו. איך? הם גייסו לצידם את נציגי הרשימה המשותפת וסיעת רע"ם הערביות על בסיס אנחנו נדאג לעניינים הדתיים שלכם, אתם תדאגו לעניינים הדתיים שלנו. אחוות דתות. וכשראתה הקואליציה שאין לה רוב, היא הסירה את חוק ועדות המעקב הצבאיות מסדר היום. "זהו מסר חשוב נגד גיוס הכפייה לצבא", אמרו הח"כים החרדיים. שר הביטחון בני גנץ הגיב: "צר לי מאוד, שמפלגת הליכוד ומפלגות ציוניות נוספות, מביאות לפגיעה בביטחון ועידוד השתמטות. כשר הביטחון אכנס את הצוותים המקצועיים, ונבחן כיצד לפעול בנושא כבר בימים הקרובים".
ובתוך כך, בהרצאה בטקס יחידות מילואים מצטיינות, אמר גנץ כי "מתווה גיוס חדש הוא צורך לאומי דחוף. אם לא נפעל כעת, בסופו של יום, ביטחון ישראל ייפגע". גנץ אמר כי "ה״נטל״ הזה של ביטחון המדינה והתרומה לחברה ראוי להגדרה מחודשת ולשותפות של כלל הקבוצות בחברה הישראלית. פניתי בשם המדינה לבית המשפט בבקשה לקבלת זמן נוסף שיאפשר לנו לחוקק מחדש את חוק הגיוס שיביא, בסופו של יום, ולא בלי אתגרים רבים, לכך שרוב אזרחי ישראל – יהודים, מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים ונוצרים, ישרתו את המדינה. אם לא נפעל כעת, בסופו של יום, ביטחון ישראל ייפגע".
(דברים תשפ"א)