בשם מי טס בנט לוושינגטון?

מזה כשנתיים, מאז התחדדה היריבות בין הימין למרכז-שמאל, וירדה מהפוליטיקאים לאזרחים שהחיידק הפוליטי טבוע בהם, והעיסוק בהצהרות ובתככים שבין המחנות הוא לחם חוקם לילה ויום, נעלם הקשב בשיח הכללי. בקושי שומעים את השני, בטח שלא מקשיבים לו. כך בציבור, כך בתקשורת. אמור לי מי אתה ואומר לך מה תכתוב בשבוע הבא. לצד הביביסטי או לצד הבנטיסטי. אישית, במפגשים חברתיים אימצתי לי את 'וידום'. אם לא מקשיבים, אפילו שעושים פוזה של שומעים, בשביל מה להשחית מלים? (אני זוכר את אחד הר"מים שלי (וזה היה מזמן), שאמר שעפ"י הארי זצ"ל מוקצב לכל אחד את מספר המלים שלו וכשמגיע לכך, נפטר מן העולם. אז למה לבזבזן לריק?). אבל הכלל האמור אינו חל על המדור הזה, אז קדימה. ביקור בנט בוושינגטון. כשפורסם שהפגישה הרשמית תהיה בת 25 דקות בלבד, עלצו חבריי הביביסטים ואמרו: 'אתה רואה מה שווה הבנט שלכם? מקבל כולה 25 דקות'. כשנדחתה הפגישה בגלל הפיגוע בקאבול, הוסיפו: 'אתה רואה, גם הקב"ה לא אוהב את בנט'. (כשלבסוף ארכה הפגישה יותר משעה הם העדיפו לשתוק). ולאחר שהתקיימה כבר הפגישה, אך נכנסה לשבת זמן ישראל, היו שעשו מזה חוייזק. 'הנה, אמרנו לכם, בנט רפורמי'. וזה, בעיניים שלי, כבר שיא עולם באבסורד. לא מבין. בארה"ב עוד לא נכנסה שבת (וכל לוח הזמנים נגזר לפי זה). אז מה בדיוק הבעיה? מה, יהודי, אפילו ישראלי, שנמצא בארה"ב, צריך לשמור שבת גם עפ"י שעון ארה"ב וגם עפ"י שעון ישראל? מה בדיוק רציתם? (אגב, לשכתו הוציאה את ההודעה והצילום על הפגישה רק לאחר צאת השבת בישראל). אבסורד שני, הפעם מפרי הגיגיה של חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) (בחיי, יש כזאת חברת כנסת) שהפיצה סרטון מפגישת ביידן-בנט, בו נראה כאילו ביידן נרדם וכתבה: "משום מה התקשורת הישראלית נרדמה בעצמה ולא שמה לב לקטע ההיסטורי הזה. חשבתי שבכל זאת כדאי שתכירו". נכון ליום שני השבוע, יותר מארבעה מיליון איש צפו בקטע הזה. אבל מסתבר, שלא ביידן נרדם, אלא אותה חברת כנסת נרדמה בשמירה. פשוט לא בדקה. כתב ערוץ 7, יוני קמפינסקי, שהיה בזמן הפגישה בחדר, קרוב מאוד למקום שבו ישב הנשיא, החליט לעבור על הסרטון הרשמי שצולם במפגש ובאמצעות תקריב להבין את המתרחש. לדבריו, בתקריב מלא ניתן לראות את עיניו של הנשיא פתוחות, ורק נוטות מטה. ואנו נשאל: תגידו, אין לחברת הכנסת ול-4 המיליון שצפו, במה להתעסק? מה עם המהות? בנט אמר שהשיג את מטרות הביקור. לא ניתן לצפות שיגיד אחרת. אף אחד באמת לא יודע לא רק מה הוסכם שם, אלא גם איזה חלקים ממה שהוסכם שם אכן ימומש. מספיק דברים כבדים על השולחן. איראן, חימושים לישראל, חמאס, הפלשתינים, מה לא. אפילו הוויזות (עניין שולי שבשולים לעומת הנושאים האחרים). ובמה מתעסקים- בנרדם או לא נרדם, בנכנס לשבת או לא. וחוץ מזה, גם אם לא אוהבים אותו, גם אם מתים שילך הביתה, נכון לעכשיו נפתלי בנט הוא ראש ממשלת ישראל ובשמה ובשמנו הוא נסע לוושינגטון בראש ובראשונה לחיזוק ביטחון המדינה הזו, אז להתפלל/לקוות לכישלונו שם? מישהו השתגע. ולא, אני לא במחנה הבנטיסטים.

טרמפ על התנ"ך

תאמינו או לא, ראויה או לא (אני בוחר באופציה השנייה), ד"ר יפעת שאשא-ביטון היא שרת החינוך במדינת ישראל. בחירה ישירה של הפטרון הפוליטי שלה גדעון סער (זוכרים? זה ששאף להיות ראש ממשלה), שאם נבחן אותו עפ"י הנבחרת שהציב ברשימתו, לא לגמרי הייתי סומך עליו. כך או כך, הגברת העומדת בראש משרד החינוך של מדינת היהודים, בדיון ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים אמרה, בין השאר: "אפשר ללמוד פחות פרקים בתנ"ך ולתת יותר מקום להיבט החברתי". אין לי בעיה עם ההיבט החברתי. אדרבא. אבל מה מצאת להציע להוריד דווקא בתנ"ך? יש לך מושג כמה מעט לומדים תנ"ך במערכת החינוך? (כן, גם בממ"ד ובישיבות התיכוניות והחרדיות כאחד). ביטון מייצגת מפלגה סמי ימנית. מן הראוי שתדע עד כמה לימוד כדבעי של ספר התנ"ך מעמיק את הזיקה לארץ ישראל ולעם ישראל. כיוון שהיא ד"ר, אני בטוח שהיא יודעת את זה, מה שמביא אותי למסקנה שהיא התבטאה כפי שהתבטאה, כי ידעה שכך מישהו יתייחס אליה שלא בעניין מחדליה בטיפול בקורונה. שכן, מה מנע ממנה להציע להוריד משיעורי ההתעמלות, למשל? או מספרות כללית וכדומה?

כמוצא שלל רב

זה מה שהאמריקאים, ביציאה המבוהלת שלהם מאפגניסטן הותירו ל'חברים' מהטאליבן: ציוד צבאי בשווי 85 מיליארד דולר הכולל, בין השאר: 75,000 כלי רכב, 200 מטוסים והליקופטרים (לטאליבן יש עכשיו יותר מסוקי בלק-הוק מאשר ל-85 אחוז מהמדינות בעולם), 600 אלף רובים, ציוד לראיית לילה וגם מאגר ביומטרי מתקדם שכולל את כל האפגנים ששיתפו פעולה עם ארה״ב ב-20 שנה. ומדובר ברבבות אפגנים, שחייהם תלויים כעת על בלימה. הביזיון הזה ילווה את ביידן בהמשך כהונתו ולכו תדעו אם לא יגרום לקיצורה (מודה, לא בדיוק קשור לטור הזה, אבל כמעט נפלתי מהכסא כשקראתי על הנתונים דלעיל, אז שיתפתי).

מי צריך שת"פ ביטחוני?

רק שב רה"מ נפתלי בנט ארצה, עוד בטרם הספיק לפרק את המזוודות (לא, הוא לא לקח עמו לארה"ב כמה מזוודות מלאות בבגדים לכביסה), וכבר מיהר שר הביטחון בני גנץ, מלווה במתאם הפעולות בשטחים, בשר לנושאים אזרחיים ובאנשי מקצוע, לפגישה עם יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס. עפ"י ההודעה הרשמית, גנץ אמר ליו"ר הרש"פ כי ישראל נכונה לשורת צעדים שיחזקו את כלכלת הרשות הפלסטינית. עוד דנו השניים בעיצוב המציאות הביטחונית, האזרחית והכלכלית באיו"ש ובעזה. בסיום הפגישה המקצועית נועדו גנץ ואבו מאזן ב-4 עיניים. מפלגתו של סמוטריץ' הגיבה לפגישה זו: "הניסיונות של בנט ואנשיו להמעיט בחומרת המפגש והשלכותיו לא יצליחו להסתיר את האמת: אחרי שנים שבהן הימין הפך את אבו-מאזן ללא רלוונטי בשדה המדיני, ובמאמצים כבירים חנק למוות לאיטה את אופציית המדינה הפלשתינית והוריד אותה מהשולחן, ממשלת בנט מחזירה את אבו-מאזן לקדמת הבמה כשחקן במגרש הבינלאומי, מנשימה אותו מלאכותית, מחזירה לחיים את התהליך המדיני ומזמינה לחץ בינלאומי לכניעה ונסיגות ולחלוקת הארץ".

כמו כן, בעקבות הידיעה שגנץ הסכים שישראל תעניק לרשות הפלשתינית הלוואה של חצי מיליארד שקל, טען סמוטריץ': "ממשלת ישראל יצאה למסלול עוקף לחוק קיזוז משכורות מחבלים ומעבירה מאות מליוני דולרים לאבו מאזן. ישראבלוף שבו מקזזים לכאורה ביד אחת ומעבירים "הלוואה" ביד השנייה. העברת הכספים לרשות הפלשתינית מבלי להתנות זאת בהפסקת העברת המשכורות למשפחות המחבלים, מעודדת את הטרור ופוגעת במאבק העולמי בו. באיזו זכות מוסרית תוכל מדינת ישראל לתבוע מהעולם להפעיל לחצים על מדינות וגופים תומכי טרור אם היא בעצמה תומכת כלכלית בישות שמעודדת טרור במישרין?!".

בעיניים שלי, הכי קשה היא ההדלפה לפיה גנץ הבטיח לשקול מסירת גופותיהם של 80 מחבלים המוחזקות
בידי ישראל. אם זה יקרה, לפני שגופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ז"ל יוחזרו לישראל ולמשפחותיהם,
אין זכות קיומית ומוסרית לממשלה הזו ולו לרגע אחד נוסף. ולקינוח, אפרופו פגישת גנץ-עבאס. מי אמר את המשפטים הבאים?: ״אבו מאזן טרוריסט ואיתו לא מדברים״ ו-״העולם כמה לאמירה ברורה של ישראל שאבו מאזן
אינו פרטנר״. נפתלי בנט לפני שנים ספורות. ותודה לח"כ שיקלי, שהזכיר.
אז בשורה התחתונה. לא יודע מה הבטיח גנץ לעמיתו. לעצם הפגישה, רק אזכיר, ששיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלשתינית מנע לא מעט פיגועים בשטחיי ישראל. אם אינני טועה, אך לפני כשבועיים, הוחזר, בסיוע אנשי הביטחון של הרש"פ, אוטובוס מלא בחיילים קרביים שטעה בדרך ונכנס לתחומי הרש"פ. זאת ועוד. הרי לכולם ברור, וגם רה"מ בנט הכריז על כך במפורש, ש"אין שום תהליך מדיני מול הפלשתינים וגם לא יהיה" (נכון, הוא שיקר כבר יותר מפעם אחת ולך תדע… אבל זה מה יש). במצב שכזה, בעיניים שלי (ואני נערך לקריאות 'יא שמאלן אחד'/ 'עוכר ישראל', מצד חלק מחבריי) חשיבות הדיאלוג ושיתוף הפעולה הביטחוני- מודיעני עם הרש"פ הוא דבר שלא ניתן להמעיט בחשיבותו ובערכו. אז זה יפה לצעוק מעל כל במה, לתקוף ולתקוף, אבל אולי כדאי לעצור ולחשוב רגע לפני אם יש על מה להוציא קיטור?

על השיפוד

ברגע שראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, לא שלל את האפשרות כי בעתיד הוא עשוי להתמודד על ראשות הממשלה, ובהינתן שעמדותיו קרובות יותר לימין מאשר לשמאל, ברור היה כי זו רק שאלה של זמן, ולא הרבה זמן, שחברים יקרים בתקשורת ינסו "לשפד" אותו, לחפש בו פגמים כדי להכשיל את האפשרות שיצליח להגשים גם שאיפה זו. נכון לעכשיו הלבישו לו שני דברים. השבוע, אחד מהם כבר מאחוריו. פרקליטות המדינה הודיעה כי בדקה את הטענות כאילו כהן חשף בתוכנית 'עובדה' פרטים סודיים ביותר וקבעה כי הדברים שאמר נבדקו קודם לכן ע"י הצנזורה וזו מצאה כי אין מקום למנוע פרסומם. נכון לעכשיו יוסי כהן, שהמדינה חיבת לו כל כך הרבה, נמצא בפסק זמן מתבקש, אך ברגע שיתייצב על המסלול הפוליטי, ימשיכו להציק לו. סביר שעור הפיל שגידל במהלך שירותו במוסד, יעמוד לו.

משולשים כשרים, על-תנאי

'סקופ' של יוסי שטארק באתר 'בחדרי חרדים': 'הונאת כשרות חמורה': צעירים ערבים שמועסקים על ידי יהודים מוכרי הדסים לקראת חג הסוכות, תיעדו את עצמם ממיינים הדסים ומסדרים אותם באריזות פלסטיק, עליהן מופיעה חותמת כשרות של אחד מבתי הדין. מורי הוראה: "אין צד להקל, הדבר אסור לחלוטין". סוף ציטוט. האמת? כשקראתי, לא הבנתי מה הבעיה. שאלתי והסבירו לי, שמילא להכניס לניילונים, אבל למיין? ממתי ערבים מוסמכים לבדוק את המשולשים שבהדסים? החכמתי. בכל מקרה, איך כתוב: "אל תסמכו בנדיבים בבין אדם שאין לו תשועה"? בידקו בעצמכם, מה הבעיה.

חכמים היזהרו בדבריכם

מעשה שהיה. בשבוע שעבר חרכה את הרשת קלטת בה נשמע הרב דב ליאור, לשעבר רבה של קרית ארבע-חברון משיב לשיחת טלפון של בחור מבת-עין בשאלה האם להתחסן נגד קורונה. האמת? כששמעתי את הקלטת גירדתי את מה שנשאר על פדחתי, כלא מאמין. אשתף אתכם בעיקר. "גם אני מתנגד לחיסון. אני לא יכול להגיד למישהו שלא יתחסן אם הוא חושב שזה מועיל, אבל עצם זה שכאילו מכריחים את הציבור להתחסן זה עניין של החברות המייצרות את התרופות, זה מכרה זהב עבורן והעויילם גולם הולך אחריהם… לפתח תרופות לוקח שנים ארוכות לראות שאין תופעות, כאן הם עושים ניסיון ואנו שפניי הניסיון שלהם… אל תאמין להם… זה שקר ורשעות… כולם אידיוטים, לי אין אמון בהם. אם זה היה ברור שמועיל- בבקשה". הקלטת הזו, שברור שלא הופצה ע"י מקורבי הרב ליאור אלא ע"י אחד מחבורת התמהונים שקידשו מלחמה נגד החיסון, היכה גלים, שכן הרב דב ליאור, תלמיד חכם כבר לא צעיר, ובטוח מודע לסכנות כמו גם להשפעה הרבה שיש לדבריו על קהל שומעי ליקחו.

בלשכת הרב ליאור הגיבו (הדברים הובאו באתר בשבע) כי "ההקלטה שמופצת ביממה האחרונה הוקלטה כנראה לפני למעלה מחצי שנה. דברי הרב ליאור נאמרו כתשובה לאדם פרטי ששאל את הרב שאלה בטלפון ולא כהדרכה לציבור. הדברים הוקלטו ללא ידיעתו של הרב ליאור ופרסומם לציבור הינו נגד דעתו של הרב". עוד ציינו כי הרב ליאור לא פרסם את דעתו בנוגע לחיסונים באופן פומבי והוא נותן הדרכה אישית וספציפית לכל שואל. "התנגדותו של הרב ליאור הינה בעיקר בנוגע לכפיה על הציבור להתחסן, והוא אינו מתנגד לקבלת החיסונים. הרב ליאור מפנה את השואלים אותו לקבלת הדרכה רפואית בנושא (ולא הדרכה הלכתית) ובעקבותיה על כל אדם לקבל את ההחלטה האם ברצונו לקבל את החיסון או לא".

אז, בעיניים שלי, רב במעמד כרב ליאור אמור לדעת שדבריו מקבלים הד עצום. אם לא נכון לפרסמם, מן הסתם גם לא נכון לאומרם. לא? גם לא שמענו בקלטת שכבודו אמר לשואל- "זה רק לך, לא לאחרים".

ובתוך כך, נזכרנו, שח"כ איתמר בן גביר, שנדבק בקורונה ומחלים ב"ה, רואה ברב דב ליאור מורו ורבו. שאלנו את בן גביר, נו? מה אתה אומר על דברי הרב בנדון? בן גביר: "הרב ליאור הוא גדול דור ומורה ורבה של 'עוצמה יהודית' ואני מעריך אותו הערכה עצומה! יחד עם זאת, לא שמעתי בשיחה שמדובר בהוראה הלכתית ואני עצמי הלכתי להתחסן וממליץ על חיסונים. בענייני רפואה אני בעיקר מתייעץ עם רופאים בדיוק שכאשר מדובר בענייני הלכה, אני בעיקר מתייעץ עם רבנים". אהבתי.

ולפני האייטם הבא. אני בטוח שמן דהוא מחבריי ישאלני, אז בשביל מה הבאת את הקטע הזה? סהדי במרומים, כדי להזכיר לרבנים ולאחרים, ש'אין סודות בחברה', ושעוף השמים יוליך את הקול. לא רוצים שהדברים יתפרסמו? שימרו אותם בבטן. אחרת, אל תבואו אח"כ בטענות או בהסברים מתחכמים. ואם חסכתי פדיחה אחת- היה שווה.

(ניצבים תשפ"א)