אם לא כתוב 'אב ואם' – אל תעשו מצווה

יש לו דם

לפעמים, כשאני נכנס קצת יותר ל'עומק' (תהום?) סוגיות ייחודיות במגזר ה'סרוג', בעיקר החרדל"י (מודה, לא אובייקטיבי), אני מוצא עצמי תולש שערות, מהמעט שעוד נשארו על ראשי. השבוע זה קרה כשנחשפתי לעוד 'גילוי דעת' של רבנים חשובים, כמו הרב דב ליאור, הרב שלמה עמר, הרב מאיר מזוז ואיך לא- הרב צבי טאו, שקראו לראשי הישיבות הקדושות ותלמידיהם היקרים, שבדרך כלל מתאמצים לתרום דם למד"א, שעתה יחדלו מכך. וכל זאת למה? כי מד"א, שלפני כמה חודשים מחקו מטופסי ההתרמה את המלים 'אב ואם' והמירו ב'הורה 1 והורה 2' (מן הסתם בלחץ תנועות להט"בים), לא מחזירים את המלים 'אב ואם' כדרישת הרבנים דלעיל, אלא מצאו פתרון אחר, ומסתפקים בשם ותעודת זהות. את הרבנים דלעיל (ומן הסתם לא רק הם) זה לא מספק, ובעוון זה תולים ב'גילוי דעת' שלהם כך: "אמנם עתה קמו עוקרי היהדות והמשפחה בישראל ורוצים להחדיר דעות זרות ומשונות לתורה ולטבע האנושי ולבטל את מושג המשפחה הבריאה בעם ישראל ואף בשאר האנושות, שהיא אב ואם, וכל זאת באלימות וע"י כפייה ברוטאלית של דעותיהם ולחייב את תורמי הדם לחתום על טופס אשר מחקו ממנו את המילים 'אב ואם', כאילו בושה היא שמשפחה היא דווקא של אב ואם. והיה לא תהיה", כתבו הרבנים.

אז מה עושים? ממשיכים כבודם: "ועל כן חובה גדולה על הישיבות הקדושות שלא להצטרף לקרקס זה המלבה את הכפירה ואת הקרע בעם ישראל. ועל ידי מסירות הנפש שלהם, כפי שמוסרים נפשם ונותנים מדמם לציבור החולים ע"י תרומת הדם, שלא לתרום במצבים כאלו של ניסיונות שמד לנפש האומה וליסודותיה הטהורים".

קטונתי, ולכן במקום את עמדתי הענייה, אביא דברים שכתב הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, אל"מ במיל, סמח"ט שריון במיל. מוקיר רבנן, (בעל טור קבוע ב'שבתון') ובעיניים שלי, יהודי ישר ואמיץ, שלא חשש לכתוב את הדברים דלהלן, שאני מציע לקרוא בעיון ועד תום:

"פרסום מכתב התמיכה של רבנים חשובים וראשי ישיבות התומך בהחרמת תרומות הדם, מחייב הבהרה למען לא יווצר רושם מוטעה.

"מתוך הערכה וכבוד לרבנים החתומים על המכתב, יש לציין בצורה ברורה שרובם המוחלט של רבני הציונות הדתית, זקני רבניה, ורוב ראשי הישיבות, מתנגדים למהלך החרמת תרומות הדם! מהטעמים שנפרט. אין זאת אומרת שהם לא שותפים למאבק על צביונה של המשפחה, כמה מהם מובילים אותו כבר עשרים שנה, עומדים בראשו וסופגים אש. הם לא התעוררו עכשיו. אולם הם סבורים, שהחרמת תרומות הדם בהקשר הזה היא פיקוח נפש, ושהמהלך של ההחרמה אינו תורם למאבק אלא פוגע בו. הם סבורים גם שלא נכון להפוך את מד"א, שהוא גוף מציל חיים לאומי, לזירת ההתגוששות והמאבק.

"כמה עובדות ש'משום מה' (את המרכאות הוספתי אני. מ.ז.) לא מציגים בפני הציבור. כאשר בלחץ הרשויות שונה טופס תרומת הדם מ'אבא ואמא', פנו מספר רבנים למד"א בהדברות כדי לבדוק מה ניתן לעשות. לאחר בחינת הנושא ולאחר שנבחנו הכלים הקיימים היום, שהשתכללו בשנים האחרונות, הגיעו למסקנה שבעבר הנתון לגבי האב והאם היו חיוניים, ורק מכח האינרציה אף אחד לא בחן את נחיצותו, אולם כיום די בציון שם ומס' ת.ז. ואת כל הפרטים הנדרשים ניתן להשלים, בלי לציין זאת בטופס. על כן, כדי לא להיכנס למחלוקת הורידו את סעיף האב והאם מהטופס. ונותר רק שם ות.ז. כעת, המתנגדים מבקשים להכריח את מד"א להחזיר את סעיף האב והאם, המיותר, בכל זאת. למרות שהוא לא נחוץ יותר. ועל כך כל המריבה! וכל זמן שלא יחזירו הם מחרימים את התרמת הדם.

"אם הדבר היה נותר בגדר של מחלוקת, ניחא. הפסקת תרומות הדם יש בה משום פיקוח נפש. הן מפאת הכמות הנצרכת בכל יום כדי לקיים ניתוחים בצורה שוטפת וטיפולים אחרים, מצילי חיים לפצועים, אזרחים וחיילים, והן מפאת שיש סוגי דם נדירים שרק בהתרמות גדולות ניתן לקיים את המלאי הנדרש. על כך נוסף מרכיב סיכון נוסף. בעיתוי הזה של גל האומיקרון. בגל זה כמות גדולה של נדבקים, שגורמים לכך שהם לא יכולים לתרום דם, גם בזמן מחלתם וגם זמן מה לאחר מכן. אשר על כן צפוי חוסר בעייתי במנות דם, שעלול לגרום לדחיית ניתוחים וטיפולים אחרים. האם מבחינה הלכתית מותר לסכן חיים כאמצעי לחץ בוויכוח הזה?!

"במהלך שיחות שקיימנו עם חלק מהמתנגדים שאלנו: אם אחד מבני המשפחה שלך ל"ע יימצא במצב רפואי מסכן חיים, ויידרש למנת דם, שנתרמה ע"י טופס שבו התורם מילא הורה 1, והורה 2, האם יהיה מותר לו לקבל את תרומת הדם? התשובה שלו היתה חד-משמעית כן! ואז שאלנו איך זה שאין לתרום מנת דם בהקשר שכזה, אבל כן מותר לך לקבל אותה?!

"ואחרים שאלנו: אם היה בשבת מקרה של פציעה מסכנת חיים, ולשם הצלת חיים היה נדרש סוג דם נדיר שאינו במלאי, ובעלי סוג הדם הזה היו באים לשאול האם מותר ללכת לתרום דם, הכרוך בחילול שבת, האם היה ספק שחייבים לעשות זאת, בשבת?! והאם בגלל מילוי הטופס במתכונת הקיימת היתה הצדקה הלכתית להימנע מהתרומה מצילת החיים?

"מאבק שמשתמש בכלים שעלולים לגרום לסיכון חיים, יאבד את התמיכה הציבורית שלו. גם בציבור הדתי הרחב. זה מאבק חשוב מדי מכדי לגרום לו זאת. לכן יש להוציא את מד"א מהוויכוח, ולהמשיך לקיים את הוויכוח במגוון האמצעים המצויים בידנו". סוף ציטוט מדברי הרב שנוולד, ונקווה שיקויים בנו 'המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם'. ואם לא לעולם, לפחות למגזר…

ואחרי כל זה, ואם כבר הגעתם עד לכאן, הנה עמדתי 'על קצה המזלג'. שוחחתי ארוכות, ושיחות עומק, עם כמה בחורים מהקהילה הלהט"בית. לו זה היה תלוי בהם, הם היו שמחים להיוולד 'נורמטיביים', לגדל משפחה 'רגילה', והכל סבבה. אבל מה לעשות, וגם לפי תפיסתם, הקב"ה, כן- הוא ולא אחר, קבע (רצה?) שהם יהיו אחרת. הומואים, בלשוננו. כל אחד מהם נאלץ לחיות עם זה, וזה כרוך בלא מעט קשיים. בעיניים שלי, יש להכיל את אותם בחורים. לקרב אותם. חוץ מהנטייה המינית שלהם כל אחד מהם, ממש כמו כל אחד אחר, הוא עולם ומלואו. אני שמח על כך שיש כבר לא מעט רבנים במגזר הסרוג שמחזיקים בגישה זו. ומאידך גיסא, ואם לחזור לעניין הטופס האמור של מד"א. בעיניים שלי, המאבק של גוף זה או אחר של התנועה הלהט"בית לשינוי הטופס, למחוק את הברור מאליו אב/אם, הוא יותר מזיק (גם) להם מאשר מועיל. תדאגו לזכויות חברי הקהילה, זכויות כאלה שאינן פוגעות באחרים. אך כמו שאתם מצפים שיתחשבו ברגישויות שלכם, היו גם אתם רגישים לאחרים. אל תקדשו מלחמה במקומות שלא חייבים. זה רק מעורר ריב ומדנים, ובטוח גם לא משרת את האינטרסים שלכם.

אין לו דעה?

24 שרים תמכו בהחלטת הממשלה, מהשבוע, לבדוק את נושא הצוללות. אחת התנגדה- איילת שקד, ואחד נמנע. ראש הממשלה נפתלי בנט. הימנעותו היא הדבר האחרון שניתן היה לצפות מראש ממשלה בנושא כה חשוב, שלא לדבר על כך שהוא עצמו, טרם חבש את כובע ראש הממשלה, היה מהדורשים התקיפים לחקור את הנושא. מה, איך לך כעת דעה? חזרת בך ממה שחשבת קודם? לפחות תן הסבר מנומק שנבין. אתה לא מהאו"ם. ה'הסבר' שנתן בנט להימנעותו היה רחוק מלשכנע. "אני שומע בקשב את הדברים שאומרת שרת הפנים על הזמן שעבר ועל ממשלה שחוקרת את קודמתה (ומצד שני) אני רואה ומקבל גם את עמדות שותפיי על החשיבות לבער את הנגע". אז תחליט מה אתה. מראש ממשלה, ועוד בעניין כה מהותי, מצפים לדעה. מותר שתהיה שונה מכפי שחשבת בעבר, אבל מה דעתך אדוני? מה אתה חושב נכון יותר למדינת ישראל?
ומבנט לשקד. שרת הפנים הסבירה את התנגדותה לוועדת החקירה בכך שעד כה ממשלות ישראל הקימו ועדות חקירה ממלכתיות לבדוק את עצמן – ולא את הממשלות שקדמו להן, וכן הביעה חשש שוועדת חקירה שכזו תצמצם את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. "לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאוד על מקבלי ההחלטות", ציינה, תוך שהביאה עדות על מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. מודה, אני מתקשה להתיישר עם הטיעונים האלה. אחד- אם בנושא הכל כך חשוב של רכישת הצוללות, שהן כידוע כלי האיום הכי משמעותי שיש לישראל מול איראן, נותרו שאלות חשובות פתוחות, אז זה שהסיפור היה בתקופת הממשלות הקודמות זה משחרר מחקירה? הרי כל ראש ממשלה לא מתלהב לחקור מה שנעשה בתקופת כהונתו- אלא אם כן כלו כל הקיצין- ונתניהו פעל ככל שיכל כדי שלא תוקם ועדה ממלכתית שכזו בעת שכיהן, והוועדה שכן הוקמה 'הרימה ידיים' והתפטרה תוך חודש נוכח כבילת ידיה במזעור המנדט שקיבלה לחקור, אז- זו סיבה שלא לחקור עתה, כמו שצריך? ולעניין ה'אפקט המצנן' שיש לוועדות שכאלה על הדרג המדיני מול הביטחוני. אכן, ועדות שכאלה טוב שלא רק יחקרו את העבר ויחפשו ראשים לערוף. ה-עניין של ועדות כאלה, לטעמי לפחות, הוא ללמוד, להפיק לקחים, וכן, גם למען ישמעו וייראו. כן, גם בכירים בדרג המדיני. כבר קיבלנו יותר מדי שיעורים שקברניטי המדינה אינם בהכרח מלאכי שרת חפים מאינטרסים אישיים גם ע"ח האינטרסים של המדינה. כשיש אירוע כה משמעותי וחזק, רגיש עם השלכות רוחב, ועדת חקירה ממלכתית היא בהחלט כלי לטפל בה.

ואפרופו אלה- ל'ימינה' יש 3 שרים. בהצבעה על ועדת החקירה הממלכתית נחלקו הקולות שם ככה. בנט- נמנע, שקד- נגד, כהנא- בעד. מה זה אומר על הסיעה הזו? פלורליזם או העדר קו מנחה?

הרימו להנחתה

אין ספק שמאז הושבעה ממשלת השינוי, מגבירה התנועה הרפורמית בישראל את מאמציה לשנות דברים, שיהיו ברוח שלה. הם מנסים לנצל את חלון הזמן שנפתח להם כשלפיד, מירב מיכאלי ואביגדור ליברמן, הקרובים אליהם, נמצאים בעמדות מפתח במקביל לזה שהמפלגות החרדיות בחוץ. הרפורמים מבינים שמה שלא ישיגו עתה, ספק אם ישיגו בעתיד. והם לוחצים. נציגם בכנסת גלעד קריב עושה שם עבודה יפה, והוא לא לבד. באחרונה פרסמו פעילות רשמיות בכירות של התנועה הרפורמית סרטון ברשתות החברתיות, בו הסבירו עד כמה חשוב להן המאבק על מתווה הכותל. מודה, אני לא נבהל מכך שתהיה להם שם רחבה ושיתפללו בה כרצונן/ם, ובלבד שלא יעשו כן ברחבה הרגילה. אבל כשצפיתי בסרטון, (באדיבותו של ח"כ אבי מעוז שדאג להפיצו עם תגובתו לסרטון), התקררתי מהן. ההסבר בא. הנה ציטוט מהסרטון:

"מתווה הכותל שוב בכותרות, אבל את מי מעניין הכותל? הגעתן לשם פעם פעמיים בחיים לאיזה בר מצווה או טקס השבעה צבאית, אז למה שיעניין אתכן על מה כולם רבים? כי זה ממש לא רק הכותל. אי יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואים האזרחיים. מה הקשר בין הדברים? שאלה טובה. המאבק על מתווה הכותל הוא מאבק סימבולי, כי הכותל, המקום הכי קדוש לעם היהודי, נתון לשליטה של חרדים קיצוניים שחושבים שהכותל שייך לאבא שלהם, ומתנהגים בבריונות כלפי כל מי שמתפלל או מתפללת אחרת. כי עכשיו יש הזדמנות שלא תחזור. יש לנו ממשלה ללא המפלגות החרדיות, כשראשי הסיעות שמרכיבות אותה כמו לפיד, מיכאלי וליברמן מחויבים ומחויבות למתווה הכותל". סוף ציטוט.

הגיב ח"כ אבי מעוז יו"ר מפלגת 'נעם' וחלק ממפלגת הציונות הדתית, (תוך שמפנה דבריו לניר אורבך ולעידית סילמן מ'ימינה', כך: "התנועה הזאת, התנועה הרפורמית, מסרסרת בכותל המערבי. המקום שהיום הוא הכי קדוש אליו אפשר לגשת לעם היהודי. את התנועה הרפורמית לא מעניין מתווה הכותל, מה שהם רוצים לעשות זה נישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, ובקיצור מדינה שמופרדת מהדת, מדינה בלי יהדות, מדינת כל אזרחיה. תתעוררו, תראו לאן הממשלה שלכם מובילה".

אני שם רגע בצד את העניין הפוליטי. אותי מעסיקה יותר המהות. גם אם אישית אינני רואה בעיה עם מתווה נפרד בכותל, וגם מתחבורה ציבורית – חלקית ומוגבלת- בשבתות ('תמורת' העדר מסחר, ברוח אמנת גביזון-מדן) אינני רועד, ומנישואין אזרחיים – רק לאלה שהיהדות אינה יכולה לחתן (כהן וגרושה, למשל)- אינני נרתע, כל אלה רק כאשר הם באים מטעם המדינה, על דעתה, לאחר ששקלו, בחנו את כל ההיבטים ובנו את כל ההגנות שצריך לשמירה על צביונה היהודי של המדינה, ככל שניתן, אך בטח לא כשהדברים באים כדרישה של התנועה הרפורמית. בעיניים שלי, בסרטון הזה הפסידו הרפורמים הרבה מההכלה שיכלו להשיג כאן, לו דאגו לעצמם ולא באו להרוס פה לאחרים. שטות אחת של כמה פעילות בכירות שם, שאולי מה שהניע אותן היה הרצון ליח"צ, ישיג עבור הרפורמים (להבדיל מהתנועה המייצגת אותם) בדיוק את ההיפך.

עניין של טעם

מרים נאור, לשעבר שופטת בימ"ש העליון, ומי שעמדה בראש ועדת החקירה לאסון במירון, נפטרה השבוע בגיל 73. יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בריאיון בגלי ישראל: "מצד אחד כביכול מן הראוי להיות ממלכתי ולספוד לה. מצד שני מה לעשות, אני לפחות אזכור את מרים נאור כמי שהתעקשה להרוס בתים בעופרה, עמונה ונתיב האבות, וכעוד נשיאה אחת בשרשרת נשיאים מאז אהרן ברק שהחריבו מוסד מפואר. קשה לי להיות צבוע". סוף ציטוט. מה, בצלאל, לא שמעת על 'אחרי מות קדושים אמור'? מה, לא מצאת (ואתה משפטן בהשכלתך) ולו מילה אחת טובה על הגברת? בעיניים שלי, אם לא מצאת כמה מלים חמות עליה, היה יותר מכובד ממך לשתוק, לבקש מהמראיין לעבור לשאלה הבאה, מאשר להתבטא כלפיה, ביום שמובאת למנוחות, כפי שהתבטאת. בעיניים שלי, התבטאותך זו מעידה הרבה יותר עליך (שלא התבגרת), מאשר על הנפטרת. ולא ייגרע מכבודך אם תלך ל'שבעה' ותתנצל בפני משפחתה.

איך בוחרים מועמד?

כלל ידוע הוא שאדם, כמעט כל אדם, אוהב לשמוע אחרים שדעותיהם כמו שלו או מאוד קרובים אל דעותיו, וכך גם העדפותיו בהאזנה לתחנות רדיו, קריאת עיתונים וכדומה. מעטים הימניים שיקראו בדביקות את עיתון 'הארץ', למשל, ומהצד השני, מעטים השמאלנים שיקראו את 'בשבע', לדוגמא. כך גם ביחס למינויים בשירות הציבורי. לפני שנשפוט את האדם עפ"י הרקע המקצועי שלו, יכולותיו, התנהלותו ואופיו, יש הרצים קודם כל לבחון מה עמדותיו הפוליטיות, ימין או שמאל, לאיזה מפלגה הוא שייך, גם אם לתפקיד שנבחר אין כל קשר לעניינים אלה. בתחילת השבוע הודיע השר לשירותי דת מתן כהנא על החלטתו למנות את סגן השר לשעבר הרב אלי בן דהן למנכ"ל המועצה הדתית ירושלים, במקום יהושע ישי, שכהנא הראה לו את הדלת הביתה (די ביחס הנורא שנתן ישי לרב אריה שטרן כדי לסיים לו את התפקיד). עפ"י כהנא, המינוי קיבל את ברכתם של הראשון לציון, הרב שלמה עמר רבה הראשי של ירושלים ושל הרב אריה שטרן, לשעבר רבה האשכנזי של ירושלים (ריבונו של עולם, בשביל מה צריכים שניים? טרם נבחר רב אשכנזי חדש שם). כהנא היה נחרץ בהחלטתו לגבי המינוי החדש, חרף התנגדותו של ראש העיר ירושלים משה ליאון. אני ממש לא בטוח שיש לליאון מילה אחת רעה על הרב אלי בן דהן, אבל ליאון הוא דמות פוליטית בקואליציה מסובכת בעיריית ירושלים, מה שנקרא- אילוצים פנימיים. בהכירי את פועליו של הרב אלי בן דהן בתפקידו הציבוריים הקודמים, הבחירה בו מעולה. הוא ראוי אף לתפקידים בכירים יותר.‏

גט כריתות

מה יהא על עסקת הטיעון עם נתניהו, מוקדם לדעת. נכון, נתניהו במו פיו וגופו התייצב ביום שני מול המצלמה והכריז שלא הסכים לקלון וכי יוסיף לעמוד בראש הליכוד ולהנהיגו. עם כל הכבוד, אז אמר, אבל בהחלט ייתכן שהכרזה זו היא חלק מהאסטרטגיה שלו מול מנדלבליט והפרקליטות. אוזניים מוסיקליות גם לא שמעו אותו מכריז (מה שהכריז בעבר) שלא יסכים לעסקת טיעון. מן הסתם, זה לא שהוא שכח לומר. פשוט, בחר. האם מאחורי הקלעים נמשכים המגעים שיבשילו בימים הקרובים ממש? האם העניין יידחה להכרעת מי שייכנס לנעליו של מנדלבליט? האם המגעים האלה ייכשלו והזרקורים יופנו רק לבית המשפט? קשה לדעת (בטח כשהגיליון הזה יורד לדפוס ביום שלישי), אבל במערכת הפוליטית לא מבזבזים זמן. נערכים, בעיקר בשושו, ליום שאחרי. גדעון סער, למשל, דאג השבוע להכריז כי הוא, בכל מקרה, לליכוד לא חוזר. אולי התבטא כך כתגובה לקולות זהים עליו שנשמעו מהליכוד, כלומר, שבפני שניים דלתות הליכוד לא ייפתחו לעולם; בנט וסער. כך ואו כך, סער הבהיר: "אנו צופים מהצד במחול החרבות בליכוד, יד איש באחיו. לנו אין עניין בזה, אנו עסוקים בעשייה ובבניית תקווה חדשה שתישאר תנועה ממלכתית שפועלת לטובת המדינה". מה שנאמר, רבות מחשבות בלב איש…

ובליכוד, אלה הרואים עצמם מועמדים לרשת את נתניהו בהחלט מקיימים פגישות עם תומכים פוטנציאלים מתוך חברי הכנסת של הליכוד לצד פעילים מרכזיים מהשטח. ישראל כ"ץ, ניר ברקת, צחי הנגבי- רשימה ראשונה. ומירי רגב גם בועטת מאחור ומנסה ללמד את כ"ץ הלכות נימוסין. במפלגות שמחוץ לליכוד מעריכים שברגע שנתניהו (אם) יניח את המפתחות, יהיו כמה שיעשו 'ויברח' מהליכוד וייקח זמן עד שהליכוד יתייצב תחת הנהגה חדשה. אבל הכי מעניין מה פרישתו (שוב, אם) תעשה לקואליציה. גם אם יכחיש, ראשון המוטרדים מכך הוא בנט, המכהן כראש ממשלה כשהוא נשען על 6 מנדטים בלבד למפלגתו 'ימינה'. האם יצליח לצרף לממשלתו כמה פליטי ליכוד, כאלה שיסכימו לשבת יחד עם רע"מ ומר"צ? וכיצד יגיבו מר"צ ורע"מ לתגבורת הזו? האם זה בכלל אפשרי? או שמא האופציה של 'גט' למר"צ ולרע"מ במקביל לצירוף הליכוד שאחרי נתניהו לקואליציה, גם במחיר של לקיחת תפקיד רה"מ מבנט (לא בטוח ששקד תסרב לכך ברגע המכריע), היא שתגבר? כאמור, כרגע העיניים נשואות לעסקה, תהיה או לא תהיה. ומישהם דואגים להרבה ערפל קרב בעניין.

חשמל וביטחון

שר הביטחון בני גנץ פועל לאשר חיבור של תשתיות חשמל ומים לרוב ההתיישבות הצעירה ולעשרות מאחזים פלסטינים ביהודה ושומרון, כך נכתב באתר ערוץ 7. הוסיפו, כי חיבור התשתיות שמהווה הסדרה בפועל של עשרות יישובים, יתבצע באמצעות צו אלוף לאחר שגנץ יקבל החלטה סופית בנושא. היישובים הישראליים והמאחזים הפלסטינים שיחוברו לחשמל הם רק כאלו בעלי "אופק הסדרתי". המלצות ברוח זו הונחו על שולחן שר הביטחון. בתחילה יתבצע חיבור לרשת החשמל הארצית ולאחר מכן יינתנו גם מרכיבים ביטחוניים ליישובים. מפורום ההתיישבות הצעירה נמסר (ביום שני) בתגובה: "ברגעים אלו מה שמתקדם בצעדי ענק היא הסופה הקשה שעתידה להותיר אלפי משפחות בחושך ובקור בימים הקרובים. נגמרו ימי הכותרות. הגיעו ימי המעשים. צו האלוף צריך להיחתם היום ולתת מענה ראוי לחיבורי חשמל לכל יישובי ההתיישבות הצעירה".

ובאותו עניין, "ההתיישבות הצעירה זה שם מכובס למאחזים בלתי חוקיים", אמר רה"מ החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, בישיבת סיעתו. באותו קו דיבר שר האוצר, ליברמן, כשבתשובה לשאלת העיתונאי חזקי ברוך, כיצד הוא, ליברמן, מתנחל בנוקדים, ישן בלילה כשאלפי ילדים בהתיישבות הצעירה מתקשים לישון בקור בהעדר חשמל, השיב ליברמן המלומד: "אנחנו תומכים בפעילות התיישבות בהתאם לחוק. מי שמאפשר לילדים לישון בחושך ובקור עושה מעשה לא נכון והאחריות חלה על ההורים". אז בואו נעשה קצת סדר. אני יכול להסכים עם זה שבהגדרה, היאחזות שעלתה ללא אישור הממשלה, בהגדרה אינה חוקית. אבל יחד עם זאת, אם מדובר על המאחזים, וב'שפה החדשה' 'ההתיישבות הצעירה', הנמצאת על השטח כבר הרבה שנים ומכילה כ-25,000 איש ואישה טף ומבוגרים, והמדינה אפשרה להם להתקיים שם כל כך הרבה זמן, (כן, ללא חשמל ושאר דברים אלמנטריים), ולא פינתה אותם, זה לא הגון לבוא ולטעון עכשיו: 'אינכם חוקיים, תדאגו לעצמכם לחשמל'. (למדתם את 'חזקת הבתים'?). וכל זה עוד בלא קשר להחלטת הממשלה לספק לבנייה בדואית לא חוקית חשמל, (נכון, בתנאים והגבלות), אז למה כאן לא? (קיפוח הזועק לשמים כשבהתיישבות הצעירה מדובר במשפחות משרתות בצה"ל, משלמות מסים וכדומה). ביטחון (יחסי) המדינה מספקת להם? חשמל הוא לא מותרות. הוא גם סוג של ביטחון. בטח בחורף הקר. מצטרף להצעה של פורום ההתיישבות הצעירה לשר ליברמן להתרכז בלסייע לשר הביטחון ולראש הממשלה להשלים עוד השבוע ולפני סופת השלגים, את אישורי החשמל לישובים. ובעיניים שלי, לא יקרה כלום אם לאישורים תדאגו אחר כך. חיי אדם קודמים.

לא על הבשר לבדו

צה"ל בוחן אפשרות להכניס (גם) בישול חלבי במטבחים שבבסיסים. עפ"י הודעת דובר צה"ל,  "הנושא נמצא בבחינה על ידי צוות משולב של חיל הלוגיסטיקה והרבנות הצבאית, וזאת על מנת למצות את האפשרויות בתחום. בשלב זה טרם התקבלה החלטה על תחום הבישול החלבי בצה"ל".

פרסום ידיעה בערוץ 7 על האפשרות הזו עורר כמה תגובות שליליות לנושא. היו שרמזו על 'העדר כוח' לרב הצבאי הראשי הרב קרים בתוך המטכ"ל. יש אומרים שהכל קשור איכשהו למאבקי הכוחות באשר למחליפו כרב הצבאי הראשי, אף שבינתיים הודיע שר הביטחון על הארכת כהונתו של הרב קרים.

כך או כך, הרב אליקים לבנון, למשל, רב השומרון וראש ישיבת אלון מורה, הנחה את תלמידיו המשרתים בצה"ל כך: "כמי שמכירים מקרוב את ההתנהלות במטבחים הצבאיים, יודעים אנו בוודאות ששינוי זה אמור להעצים את בעיות הכשרות, ולגרום חלילה להכשלה של חיילים דתיים ומסורתיים בסדיר ובמילואים. לכן, כל זמן שהבישול החלבי לא ייכנס למטבחים – המשיכו לאכול את המזון המבושל בצה"ל. עם כניסת בישול חלבי למטבחים – לא תוכלו לאכול מזון מבושל במטבחים הצבאיים". איך ימלאו את כרסם, הרי "הצבא צועד על קיבתו?". הציע להם הרב, או שידרשו מנות מהדרין, או שיחיו על מנות קרב, או שיסתפקו במזון שאינו מבושל.

מדוע כבר היה צריך לתת הנחיות אופרטיביות? הרי מדובר, עדיין, בביצה שלא נולדה? בתנועת נאמני תורה ועבודה תולים הן את הפרסום המוקדם והן את תגובותיהם של כמה רבנים כחלק מ"קמפיין שמנהלים בימים אלו גורמים ברבנות הצבאית ומחוצה לה כנגד הרב הצבאי הראשי ונראה כמתקפה שמטרתה הקצנת עמדות הרבנות הצבאית בשלל תחומי עיסוקה". עוד הוסיפו, ש"חלק מן הגורמים הללו לא מתנגדים רק לשינויים בתחום הכשרות, אלא לרוח הפסיקה של הרבנות הצבאית ששואפת ככלל לממלכתיות, להסדרה ושילוב צרכים שונים". והמסקנה של נאמני תורה ועבודה היא: "עלינו להיזהר מאוד שהתהליך שעבר על הרבנות הראשית לישראל, תהליך של הקצנה דתית ופוליטית שבסופו הדרת רבנים ושלילת עמדות הלכתיות לגיטימיות, לא יחזור על עצמו גם כאן".

ובחזרה לעיקר- דובר צה"ל הדגיש כי שינויים בכל נושא המטבחים בצה"ל יבוצעו רק בהסכמת הרבנות הצבאית: "שינויים יאושרו בהתאם לעמידה בכלל נהלי הכשרות ובהתאם למטבחים בהם יש משגיח כשרות פעיל. השינויים ייבחנו על פי ההגדרות והדרישות שתקבע הרבנות הצבאית, המהווה סמכות בלעדית בנושא כשרות המזון בצה"ל".

נו, שויין. נראה שהכל סבבה? לא בדיוק. אם נתרשם מהודעות שהגיעו מהרבנות הצבאית, לא נראה כי הצבא אכן התייעץ איתה מהשלב הראשון. איך יודעים זאת? קראו מה כתב ראש מחלקת הרבנות (רמ"ח) אל"מ הרב שרון צברי לרבנים הצבאיים:

"הרבנות הצבאית לא שותפה בתהליך התכנוני, ולכן מתנגדת לכל מהלך חד-צדדי. הרב הראשי לצה"ל פועל במרץ בנושא למול פורום מטכ"ל. במקביל, הרבנות הצבאית מגבשת בימים אלו את עמדתה המקצועית לנושא".

ומה כתב הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב קרים לרבנים הצבאיים? "בהמשך להודעה שכתב הרמ"ח ולכתבות השונות, מבקש לחדד ולהבהיר. לא ניתן בשום שלב על ידי לאף אחד אישור לבישול חלבי במטבחי צה"ל. כל האמור בנושא הזה בכתבות למיניהן – הוא (כרגיל) הטעייה מכוונת של גורמים בעלי עניין, על בסיס אי-הבנה של הנתונים. מטרתנו אחת: לשמור על הכשרות בצה"ל. זו אחריותנו, זו סמכותנו על פי החוק והפקודות, וכך נעשה. הבהרתי את הדברים בכל הרמות בצה"ל".

אז בעיניים שלי, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שני דברים. האחד- בצבא באמת החלו תהליך שכזה בלי לערב מלכתחילה את הרבנות הצבאית הראשית, וזו גם טעות וגם פדיחה. והשני – הרב הצבאי תא"ל קרים (עם רקע של מפקד בכיר ביחידות מובחרות) צריך לנעול נעליים גבוהות, כי יש (במגזר?) לא מעט המנסים להכשילו.

(משפטים תשפ"ב)