דו"ח ועדת נאמן ותוצאותיו – סוגיית הגיור ג'

הניסיון המשמעותי ביותר לתת מענה לאתגר הגיור היה בהקמת הוועדה בראשות שר האוצר דאז, פרופ' יעקב נאמן, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-27.6.1997. הועדה קיימה 50 ישיבות, שמעה עדים רבים וקראה חומרים רבים והגיעה להצעה מוסמכת. להלן קטעים מהמלצותיה:

"ראוי לקיים הליך גיור ממלכתי אחיד – על פי דין תורה – שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל. כך ניתן להבטיח את אחדות עם ישראל. מסלול הגיור המוצע נועד להבטיח במידת האפשר, במסגרת ההלכה, התחשבות מרבית באילוצי השעה ובמצוקות האנושיות...

"הרכב הועדה, שבה, בין שאר החברים, נציג התנועה ליהדות מתקדמת ונציג התנועה המסורתית, משקף מגמה לשיתוף פעולה בין הזרמים ולאחדות עם ישראל, מגמה שיש לדבוק בה. ביישום המלצות הועדה לעניין אפיונו ופעולתו של המכון ללימודי היהדות, תבוא לידי ביטוי מגמה זו. המכון, שנועד להיות שלב של לימוד לקראת הליכי גיור, והנהלתו, ישקף ייצוג של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. תהיה בו מערכת לימודים מגוונת להכרת היהדות. תכנית הלימודים תדגיש את ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על גווניו ועל זרמיו.

"הרבנים הראשיים לישראל… הם שיקימו את בתי הדין המיוחדים לגיור וימנו את חברי בתי הדין. מדובר בבית דין של שלושה, במובנו ההלכתי… המגמה היא שמועמד לגיור "מודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם. ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות ואין מאריכין בדבר זה…" – הכל כדברי הרמב"ם בפרק י"ד להלכות איסורי ביאה – "… ואין מדקדקין עליו שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים…". (דו"ח המלצות ועדת נאמן. הדגשים שלי, מ.ה. https://www.knesset.gov.il/docs/heb/neeman.htm).

חשוב לציין שהועדה לא קובעת באופן חד משמעי כיצד יש לגייר, אבל העובדה שהיא מביאה את דברי הרמב"ם על כך שמודיעים למתגייר את: "עיקרי הדת… ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות ואין מאריכין בדבר זה" [מתוך דברי הרמב"ם שהובאו לעיל. הדגשים שלי-מ.ה]. בעצם מצביעה על הכיוון הרצוי. ברור שלא נאמר כאן שחובה על המתגייר לקבל על עצמו שמירת מצוות לפי ההלכה, מה שבתי הדין של הרבנות הראשית מחייבים, דבר המהווה כפי שראינו בטור הקודם מכשול ראשון במעלה להצלחת מפעל הגיור.

הגישה של הועדה החותרת בעת ובעונה אחת לגייר על פי ההלכה, אבל לאפשר מסלול פלורליסטי בתהליך לימוד היהדות, הכולל גם את הרפורמים והקונסרבטיבים, ביטאה מהלך בעל חשיבות היסטורית שבו בעת ובעונה אחת יש רצון לעמוד בתנאי ההלכה, אך גם לבטא את אחדות עם ישראל. אנו יכולים רק לדמיין בכאב רב מה היה קורה אם המלצות אלו היו מיושמות כלשונן ועד כמה המצב לא רק בסוגיית הגיור, אלא בכל היחסים בין מדינת ישראל לבין רוב יהודי ארצות הברית שאינם אורתודוקסים, היה טוב בהרבה. קשה להפריז כמה חשובים היבטים אלה לעתידה וביטחונה של מדינת ישראל ולעתידו של העם היהודי בכלל.

מה קרה בפועל?

בפברואר 1998 החליטה הכנסת בתמיכה של 80 חברי כנסת לאמץ את המלצות ועדת נאמן. ב-7.4.1998 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות ועדת נאמן. הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות בראשות פרופ' בנימין איש שלום. עוגנו פעילותם של בתי הדין המיוחדים לגיור באמצעות עמותת מינהל הגיור בראשות הרב ישראל רוזן שהייתה זרוע של המדינה. אולם הרבנות הראשית לא הכירה במהלך הזה. ב-9.2.1998 קבעה מועצת הרבנות הראשית שרק אם בית הדין ישתכנע שהמעוניין בגיור, אכן מקבל עליו עול מצוות-הוא יזכה להתגייר. בשנת 2004 הועבר ניהול בתי הדין המיוחדים ממשרד המשפטים אל אגף מערך הגיור שהוקם בידי הממשלה.

בפועל נוצרו שני מסלולי גיור: בתי הדין הרגילים האיזוריים ובתי הדין המיוחדים. שני המסלולים דורשים מהמתגייר לקבל עליו שמירת מצוות. אולם המגמה בבתי הדין המיוחדים לגיור היא להעמיד פחות מכשולים ולא לנסות לבדוק אם אכן המתגייר מקיים בפועל אורח חיים דתי הלכתי (יעקב שפירא, "הגיור במשפטה של מדינת ישראל" בתוך: ידידיה צ' שטרן ונתנאל פישר (עורכים), גיור ישראלי, חזון. הישגים. כישלונות. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018, עמ' 119-60). לימים הוקם גם מסלול גיור שלישי דרך הרבנות הצבאית הראשית.

מה היו ההישגים והכישלונות של המהלך הזה? על כך בטור הבא.

(וארא תשפ"ב)