הקשת מוצבת בשמים ומכוונת כלפי הקרקע, לומר לך שהשמים הם הגבול
במה זכתה הקשת בענן לייצג את הברית שנכרתה בין הא-ל לבין האנושות? שאלה זו זכתה למענה על ידי הרבה מן ההוגים בעולם הישן והחדש בני ברית ושאינם. ביסוד הפרשנויות – צורתה, יופיה וגווניה של הקשת, והיום, גם הידע המדעי אודות היווצרותה.
הקשת מורכבת מצבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם. נהוג לחלק את הספקטרום הרציף של הקשת לצבעים בדידים הקרויים "צבעי הקשת". הצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, ואילו הצבע הסגול נמצא בצידה הפנימי.
הצבעים בקשת חיים בהרמוניה מושלמת. כל צבע 'נוגע – לא נוגע' בחברו ועם זאת לכל אחד מרחב מחיה משלו. פלורליזם מושלם ואידאלי.
צורתה כצורת פראבולה גאוסית (אסטרונום ומתימטיקאי גרמני 1777-1855), וכידוע לכל היא מייצגת את ההתפלגות הנורמאלית ב'פעמון הגאוסי' המפורסם. אפילו המילים 'התפלגות' ו'נורמאלית' זוקקים מחשבה דיאלקטית כדי לקבלן כצמד מילים משלים שאינו סותר את עצמו. ה'פעמון' מדבר על הרוב המצוי מתחתיו אבל הוא מקבל את שוליו ואת צורתו הסופית דווקא מאותם אחוזים בודדים הנמצאים על 'שולי הפעמון'.
הקשת תופיע תמיד בסמיכות לעננים ולשמש. היא מזכירה לאנושות כי המשבר הקולוסאלי שחווה במבול הפך להיות עבורו הזדמנות. העננות פוזרה עם קרני השמש והעולם הפיק אור נעים גם במציאות של "שמים עוטי ערפל" בלשונו הנפלאה של הרב קוק זצ"ל.
'ברית הקשת' מצווה על 'הפרדת רשויות' (מונטסקייה 1689-1755). העיקרון הינו קביעת גבולות לבל ישלוט צבע אחד, גורם יחיד, שלטון יחיד. כדי להשיג זאת צריך מערכת של "איזונים ובלמים". היא אמנם מוצבת בשמים ומכוונת כלפי הקרקע, לומר לך שהשמים הם הגבול. 'הם הגבול', במובן ההפוך מן המקובל. יש גבול, שאותו חצו דור הפלגה והוא השמים. איקארוס (מן המיתולוגיה היוונית) שהגביה עוף ולא שעה להוראות אביו, נפל בסופו של דבר ארצה כי השמש המיסה את הדונג שהחזיק את כנפיו.
נראה כי 'ברית הקשת' הפכה להיות 'ברית גורל' (בלשון הרב סולובייצ'יק) עבור האנושות. היא אוצרת בתוכה את כל חלקי הברית, יסודות תחיית האנושות ותקוותיה.
(נח תשפ"ב)