ארכיון של: כ״ה במרחשון ה׳תשפ״ב (אוקטובר 31, 2021)

  מטרת התורה בתיאור ליקוי המאורות של יצחק באה גם להזהיר מפני שיקול דעת מוטעה המושפע מריח קטורת ומנימוסי עשיו

כאשר אנו מתבוננים בהפטרת השבת, שוב נראה כי הקשר בינה לפרשה הינו שטחי, משום שפסוקים אחדים ממנה מזכירים את הפרשה,

דווקא במקומות שבהם קיימת חציית קווים – יש בסיס לעשיית הדברים הנכונים, החורגים מהמחלוקת פוליטיקת הזהויות; המגרות המוכנות מראש; ישראל

עוד סיפור מקראי לכאורה מוזר ובלתי סביר בעליל. יעקב אבינו "איש תם יושב אוהלים", עושה את עסקת חייו, קונה בכורה

   אבות א', י"ג "הוּא הָיָה אוֹמֵר: נָגֵד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ. וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף. וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא,

המתחים במשפחה אינם נעוצים רק ביחסי יעקב ועשיו. מאחורי הקלעים המתח החמור יותר הוא במחלוקת שבין רבקה ויצחק במרכז פרשתנו

כולנו מסורתיים. המסורת היא נקודת המוצא של הקיום הדתי ושל הזהות היהודית בכלל. אנו נושאים מטען מן העבר הקרוב והרחוק,

תכונת הרחמים והחמלה נחשבת לאחת התכונות האנושיות המוערכות ביותר, אם לא היקרה מכולן. ככל שמישהו מרחם יותר על הבריות, כך

מלאכת החינוך מאתגרת. יש בה רגעים גדולים של נחת ושמחה, בצד רגעים וימים קשים של תסכול, כאב ועוגמת נפש. בדרך

אזור חדש נולד – לב הארץ. בין ירושלים, המרכז והדרום, סמוך לתחנות רכבת וצירי תנועה מרכזיים – רבים נוהרים –