תפיסת המוסר שלנו מושפעת במידה רבה מהמוסר האוטונומי המערבי
ג'ונתן היידט הוא פסיכולוג יהודי-אמריקאי, שהתפרסם בזכות מחקריו על הפסיכולוגיה של המוסר והספרים רבי-המכר שכתב בנושא. היידט, שמזדהה כליברל ותומך המפלגה הדמוקרטית, גדל בחברה שבה המוסר כולו בנוי על ערך האוטונומיה: זכותו של כל אחד לעשות כל מה שליבו חפץ, ובלבד שלא יפגע באחרים. הוא היה מודע לכך שבחברות אחרות בעולם יש סוגים אחרים של מוסר, אבל רק כאשר עבר להודו למשך כמה שנים התחיל לא רק להבין את אותן תפיסות מוסריות – אלא גם לחוש אותן בפועל. בהודו הוא פגש חברה המתנהלת לפי "המוסר החברתי", הרואה את בני האדם כחלק מחברה, מקהילה וממשפחה, ושם דגש על חובותיו של כל אחד כלפי אחרים; וכן לפי "המוסר האלוהי", שמאמין בכך שיש למציאות סדר נכון, מהטהור אל הטמא, ורואה את כל הדברים והאנשים בהתאם לתפקידם במסגרת הסדר הזה.
המפגש הישיר עם אנשים שחיים כך בפועל, והשיחות איתם במטרה להבין את השקפת עולמם, גרמו לאמריקאי האתאיסט הליברלי להתחיל לראות ולחוש את המציאות בצורה שונה. הוא החל לראות את היופי במוסר ששם דגש על המשפחה, החובה והאחריות, ואף החל לחוש סוג של "מהות חיובית" הקורנת מחפצים מסוימים, ומחייבת יחס של כבוד והערצה כלפיהם. תחושות אלה נמשכו גם אחרי שחזר לארצות הברית. מאידך גיסא, הוא החל להבין איך נראה המוסר האוטונומי בעיני אותם אנשים – כסוג של נהנתנות, אגואיזם, אינדיבידואליזם וכניעה לתשוקות הפרט. היידט מספר כיצד בטיסה בחזרה מהודו לשיקאגו, שמע אדם בעל מבטא אמריקאי מובהק מכריז: "תגיד לו שזה המדף מעל המושב שלי, וזכותי להשתמש בו" – וזה גרם לו להתכווץ ברתיעה. שיח הזכויות האופייני למערב מתגלה במקרים רבים ככסות דקה לאגואיזם פשוט.
אם נרצה או לא נרצה, תפיסת המוסר שלנו מושפעת במידה רבה מאותו מוסר אוטונומי מערבי, מה שמעורר לפעמים שאלות על חלק ממצוות התורה וכדומה. במקום לנסות לתרץ אותן לפי הנחות היסוד של אותו מוסר, עלינו לשאוף לפתח חברה שחיה לפי ערכי מוסר יהודיים נרחבים יותר, כאלה שכוללים גם את החובה למשפחה, לעם ולאלוקים, ואת השאיפה לחיות לפי הסדר האלוקי של המציאות. אם נחיה כך, אותן שאלות ייעלמו מאליהן.
(ויחי תשפ"ב)