אפשר לקבור את הנשמה מתחת ערמות של אלכוהול ובילויים, אבל שמחה וסיפוק לא מוצאים בצורה כזו
הרבה אנשים שואלים שאלות בנושאי אמונה ויהדות. לפעמים הם באמת מחפשים תשובה, ולפעמים נראה שמה שהם מחפשים זה תירוץ לברוח מהיהדות, באמצעות ספק כזה או אחר. במקרים כאלה, לפעמים אני רוצה פשוט לשאול אותם: "בסדר, נניח שאתה צודק. מה הלאה? לאן זה מוביל? איך אתה רוצה שייראו החיים שלך, בלי אלוקים ובלי קיום מצוות? האם אתה באמת חושב שסיפוק כמה תאוות והנאות יהפוך אותך לאדם מאושר וחיובי יותר?"
לפגוע באחרים, זה דבר לא מוסרי. זה העיקרון המוסרי היחיד המוסכם גם בחברה ליברלית כמו זו שאנו חיים בה. כתוצאה מכך, גם לשכנע אנשים לפגוע בעצמם זה לא מוסרי. מי שמשכנע צעירים להתחיל לעשן סיגריות, ובכך גורם להם לפגוע בבריאותם – מתנהג בצורה לא מוסרית. ובכן, לפי ד"ר הרולד קניג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק, חיים מנותקים מפעילות דתית מזיקים לבריאות ברמה שמקבילה ל-40 שנות עישון קופסת סיגריות אחת ביום (מגזין ניו רפובליק 1999 גיליון 221). שורה ארוכה של מחקרים בארץ ובעולם מראה שאנשים דתיים מאריכים ימים ומחלימים ממחלות בעשרות אחוזים יותר מאשר חילונים. ביישובים דתיים, שיעורי התחלואה ותמותת התינוקות נמוכים בהרבה מאשר ביישובים חילונים, ותוחלת החיים גבוהה יותר באופן משמעותי. במילים פשוטות, אדם שמשכנע אחרים "לצאת בשאלה" – מעודד למעשה התנהגות מזיקה בריאותית, ודוחף אותם לפגוע בעצמם. וזה, כאמור, מעשה לא מוסרי בעליל.
אנשים דתיים גם נוטים להיות מאושרים יותר, ליהנות יותר מהזוגיות וחיי המשפחה, לסבול פחות מדיכאון, חרדות והתמכרויות, ולתמוך יותר אחד בשני ובחלשים. רק צעירים בגיל העשרה עשויים לחשוב שסיפוק תאוות הבשרים יהפוך מישהו למאושר לאורך זמן, או יעשה את חייו לטובים ביותר. אם יש דבר שכמעט כל הדתות והפילוסופיות בעולם מסכימות עליו, זה שאיפוק ומתינות בהנאות הם חיוביים, מוסריים ובריאים יותר לגוף ולנפש מאשר הפקרות והוללות. אפשר לקבור את הנשמה מתחת ערמות של אלכוהול ובילויים, אבל שמחה וסיפוק לא מוצאים בצורה כזו.
לכן, במקום להיכנס לדיונים ופלפולים ארוכים על ההוכחות למציאות ה' ולמעמד הר סיני, ואולי קרה ככה ואולי אחרת – כדאי שכל אחד ישאל את עצמו מה הוא בדיוק רוצה, ולמה הוא רוצה את זה.
(שמות תשפ"ב)