אנשים שרוצים לתקוף את היהדות, מגייסים לפעמים ניסים ונפלאות שאירעו כביכול לאנשים בני עמים אחרים או דתות אחרות. לפעמים מדובר בסיפורים מהעבר הרחוק, כמו מסורת אינדיאנית על אישה פלאית ששינתה צורה לבופאלו לעיני בני השבט, ולפעמים באירועים קרובים הרבה יותר, כמו ההתגלות בפאטימה שבפורטוגל ב-2017, או העדויות על הניסים והמופתים שחולל כביכול הגורו ההודי בן זמננו, סאתיה סאי באבא. הטיעון האנטי-יהודי אומר כך: "הרי אתם בוודאי לא מאמינים בסיפורים אלה", יאמר הטוען, "אלא בטוחים שמדובר בשטויות והבלים, בשקרים או בתופעות בעלות הסבר טבעי – שהרי אינני רואה אתכם מצטרפים לאותן דתות, או אפילו בודקים אותן ברצינות. אם כן, מדוע אתם מאמינים בסיפורי הניסים שעליהם מבוססת היהדות? תהיו עקביים…".
התשובה המתבקשת לטענה זו היא קודם כל להפריך את ההנחה שעליה היא נשענת. מניין לך שאנחנו שוללים את כל הסיפורים האלה? אדרבה, אנחנו מוכנים בהחלט לקבל את האפשרות שהם אכן התרחשו. העולם הוא גדול ומוזר, ויש בו הרבה דברים מסתוריים ובלתי מובנים. ההיסטוריה מלאה בעדויות ותיאורים של אירועים על-טבעיים ואנשים בעלי כוחות יוצאי דופן. ככל שאנו לומדים יותר על המציאות, אנחנו מגלים עד כמה אנחנו רחוקים מהבנה מלאה שלה. צריך להיות מאד עקשן ודוגמטי כדי לדחות על הסף כל טענה לאירוע על-טבעי. במקרים בהם קיימות עדויות מרובות, אין שום סיבה לשלול את הדברים. בהונדורס, למשל, יש מקום בו יורד כל שנה גשם של דגים, שפסטיבל שלם נערך סביבו. האם עלינו להכחיש זאת רק בגלל שאין לתופעה זו הסבר כרגע?
למעשה, גם בתנ"ך ובספרות חז"ל מוזכרים מכשפים ו"בעלי כוחות", כמו בלעם ובעלת-האוב, וחז"ל התייחסו ברצינות לכוחות אלה, שלפעמים קשורים לעבודה זרה ולכוחות הטומאה, ולפעמים להתגלות אלוקית אמיתית לפני אומות העולם. כך שלשלול סיפורים כאלה על הסף – באמת אין סיבה, לא רציונלית ולא דתית.
אלא מה – דווקא מכיוון שתופעות כאלה קיימות בכל העולם, לא עליהן אנחנו מבססים את אמונתנו הדתית. היהדות לא מבוססת על "הוקוס פוקוס", אלא על השילוב בין התגלות אלוקית המונית לניסים ממושכים ששינו את כל מהלך ההיסטוריה. כאשר דת כלשהי תציג משהו שמתקרב לזה, יהיה על מה לדבר. עד אז, אין ממה להתרגש.
(וישלח תשפ"ב)