המציאות המכוערת אותה אנו חווים מידי יום מבטאת ריב ומדון
א.ד גורדון הבחין בכתביו בין שני סוגים של אמיתות – אמת של ידיעה ואמת של דעה. בתחום הידיעה אנו מנטרלים השפעות והטיות של ידיעות סובייקטיביות. המטרה הינה לגלות את האמת שבמציאות, קרוב ככל שניתן, אמת הנכונה כמעט לכולם, אמת מאחדת.
בתחומי האמונות והדעות, המטרה הפוכה. הדעה הינה הביטוי האופטימלי של זהותנו ואישיותנו. אין היא מתאימה לכל אדם. היא נובעת משורשי החיים של המביע אותה. היא אמת סובייקטיבית לכל הדעות.
בשפתו של גורדון: "דווקא במידה שהחשבון יותר סובייקטיבי, עצמי, במידה ששורשיו יותר מרובים ויותר עמוקים בנפשו המיוחדת של בעל החשבון, במידה שהוא משמש ביטוי לכל עולמו הפנימי המיוחד, בכל ספירותיו, העליונות והתחתונות יחד, בכל כלליותו ואחדותו – בה במידה הוא יותר אמיתי".
על בסיס הבחנה זו, הפער בין דעותיהם של אנשים לא אמור להוות גורם מפריד ביניהם. אדרבא, ההיפך הוא הנכון. האנשים המבקשים בכנות לגלות ולחיות את עצמיותם, או בשפת הפילוסופיה הקיומית- לחיות חיים אותנטיים, יכולים להפוך לידידיי נפש ולשותפים במסע הגילוי המאתגר והקשה לחולקים עליהם. הדעות המנוגדות והמתנגשות ביניהן, יכולות לסייע להם במסעם. הדעה המתנגדת הינה אמצעי הפרייה הדדית וגילוי העצמי.
לצערנו, חוזות עינינו, כי 'שוק הדעות', במיוחד זה הפוליטי, אינו נוהג כך, בלשון המעטה. המציאות המכוערת אותה אנו חווים מידי יום מבטאת ריב ומדון. היא אינה מייצגת באמת את הפנימיות הסובייקטיבית של שני הצדדים. היא מושפעת מגורמים זרים, דעות משפיעות, אינטרסים, ועוד 'מרעין בישין'. אנחנו מבלבלים בין דעה לידיעה.
'חכם לב' הוא ביטוי המופיע חמש פעמים, בהטיות שונות, בפרשת השבוע. העוסקים במלאכת בניית המשכן, מבצלאל ואהליאב, מנהלי ואדריכלי העבודה, ועד לאחרוני העוסקות והעוסקים במלאכה והתורמים לה מרכושם, נדרשים להיות 'חכמי לב'.
"וְכָל־חֲכַם־לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה ה'; וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיַּעֲשׂוּ כָל־חֲכַם־לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת־הַמִּשְׁכָּן".
חוכמה סתם, אפשר שהיא חוכמת ההבנה והמדע, המתמטיקה והלוגיקה, חוכמת האובייקטיבי. חכמת הלב, היא חוכמת הדעה. כדי שכל כך הרבה אנשים ייצרו בית אחד, הם חייבים להיות בעלי חכמת הלב. אמנם הם מגלים ביצירתם את עומק פנימיותם הסובייקטיבית, את יכולתם יצירתם המופלאה, אבל הם חייבים מאידך, להתיישר עם ההוראות האלוקיות של הקמת המשכן.
זו אינה עבודה טכנית גרידא של אמנים בעלי שם. זו עבודה יצירתית מגוונת המחייבת ידיעה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר אבל גם את היצירתיות הנובעת מן הלב של היוצר. חכמת הלב!
(ויקהל תשפ"ב)