ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)בן 41 מאפרת, נשוי לתמר ואב לארבעה לשעבר מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית וסמנכ"ל תנועת 'המזרחי' העולמית. חבר כנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית ויו"ר ועדת מיזמים ציבוריים.
מאילת לאפרת
גדלתי באילת בבית מסורתי. התחלנו תהליך של חזרה בתשובה – הרבה בזכות הגרעין התורני בעיר וכך עברתי בעצמי תהליך בירור שהוביל אותי אל הציונות הדתית מתוך אמונה גדולה שזו התפיסה היהודית השלמה ביותר והמתאימה מכל למציאות החיים שלנו בדור שזכה להגשמת הנבואות.
האתגר הכי גדול של יהודי התפוצות
בעשור האחרון עסקתי בעיקר בנושא חיזוק הקשר עם יהודי התפוצות במגוון תפקידים בכירים. בעיניי, האתגר המרכזי הוא המשכיות הדור הבא והקשר לזהות היהודית. כיום, רק 15% מהילדים היהודים בעולם זוכים לחינוך יהודי וסכנת ההתבוללות עצומה. יש לנו בישראל אחריות בנושא ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנה.
מתווה הכותל
לצערי, בכל פאנל בנושא התפוצות השאלה המרכזית שעולה היא מתווה הכותל. לטעמי זו הסטה של הפוקוס שמשרתת בעיקר את הפוליטיקאים מהזרמים הליברליים בחו"ל המבקשים לעצמם לגיטימציה והשפעה בארץ. אני מסתובב בעולם כעשור, ולא פגשתי את הקהילה שזה מה שמעסיק אותה. מטריד אותם האם הילדים שלהם יישארו מחוברים, האם סבלו מאנטישמיות והאם יתחתנו עם בני זוג יהודים. אני מעדיף לעסוק בסוגיות אמיתיות ולא בקמפיינים.
ביטול סעיף הנכד בחוק השבות
אבקש מהקוראים כעת לעצור לרגע, ולהבין שמדובר בסוגיה רגישה ומורכבת. בעיניי, על מנת לשמר את ישראל כמדינה יהודית עלינו להפסיק לאשר את כניסתם של מי שאינם יהודים וללא כל זיקה או רצון להיות חלק מעם ישראל. לכן יש צורך לתקן את החוק. לצד זאת, כתלמיד של הרב דרוקמן בסוגיה הזו, יש לנו גם אחריות על מי שמכונים 'זרע ישראל' שבעל כורחם התרחקו מזהותם, ואף נרדפו בשל כך כי נחשבו יהודים. הזכות לחיות בדור הגאולה דורשת מאיתנו להחזיק מורכבויות. עלינו למצוא דרך לתקן את החוק באופן שייתן מענה לשני האתגרים הללו. שיפור דרמטי של תהליך הגיור חייב להיות חלק מהפתרון.
עידוד עלייה – עוד רלוונטי?
בוודאי, צריך להבין בצניעות שעליה היא לא קסם אלא תוצר של חינוך וחיבור לזהות ולמדינת ישראל. אם ילד יהודי גדל ללא חינוך יהודי ומגיע לקמפוס שבו הוא שומע שישראל היא המקום הנורא בעולם – איך נצפה שיעלה? אם לא נפעל לחבר אותו לזהותו, לתת לו תחושת שייכות לעם היהודי ולמסורת היהודית, אם לא נסביר לו את היופי שיש במדינת ישראל, זה לא יקרה מעצמו.
'הציונות הדתית' מתיימרת לייצג את כלל המגזר?
אנחנו מחויבים לערכי הציונות הדתית, ומניפים את שלושת הדגלים – עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. כיום יש לנו ברשימה שרים וחברי כנסת שמגיעים מרקעים שונים ומגוונים – פריפריה ומרכז, מתיישבים ואנשי העיר, ספרדים ואשכנזים. כל אחד מאיתנו מביא דגשים אחרים. אנחנו פועלים בתחומים החברתיים ובהתיישבות, לחיזוק עולם התורה ולחיזוק הכלכלה, לתיקון מערכת המשפט ולמען יהודי התפוצות. חובת ההוכחה היא כמובן עלינו.
בחירת רב ראשי ציוני דתי
התעקשנו על כך במו"מ הקואליציוני ואני מאמין שבע"ה נחזיר עטרה ליושנה.
תיקון חוק איסור אפליה
התיקון הזה בא לאפשר לאנשים פרטיים את הזכות הבסיסית לחירות. הימנעות ממתן שירות מסוג מסוים שונה מהותית מאפליה בין לקוחות שונים, אותה אנו דוחים על הסף. העיקרון הוא למנוע כפייה על בעלי עסקים פרטיים לפעול בניגוד לאמונתם. התקשורת עשתה גם בעניין הזה קמפיין השחרה מיותר.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
הכנסת היא זירת ההשפעה הציבורית הגדולה ביותר, וזו זכות להיות שליח ציבור בבית הזה. לצד המורכבויות הפוליטיות הלא פשוטות, הפתיע אותי לגלות כמה אנשים טובים יש במערכת הזו משני הצדדים. זה לא מקבל ביטוי בתקשורת, אבל גיליתי אנשים אינטליגנטיים וערכיים שפועלים בשקט ובמסירות למען הציבור. לצערי את הכותרות תופסות המריבות אבל זה רק חלק שולי מהתמונה.
(יתרו תשפ"ג)
