ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)עורך דין יצחק נטוביץ, בן 68 מפתח תקווה. יו"ר סיעת 'יוזמה – ציונות משפטית', המשנה לראש לשכת עורכי הדין, יו"ר (משותף) פורום מקרקעין ויו"ר ועדת משפט עברי של לשכת עורכי הדין. בעל משרד עו"ד בתחום המקרקעין ועוד.
'יוזמה – ציונות משפטית'
הרשימה שבראשותי לבחירות ללשכת עורכי הדין. רשימה לאומית דתית מסורתית שפועלת מזה מספר שנים על מנת לאזן את הלשכה מבחינה ערכית. הרשימה דוגלת בלשכה ציונית, יהודית ודמוקרטית ומהווה משקל נגד לרשימות פרוגרסיביות מהצד השני של המפה הפוליטית אשר מנסות להשתלט על לשכת עורכי הדין (ואף מצליחות בכך פעמים רבות).
המשמעות של ייצוג מסורתי-דתי/מרכז-ימין בלשכת עורכי הדין
הלשכה היא גוף סטטוטורי עם יכולת השפעה על מוסדות המדינה ולכן יש חשיבות רבה לייצוג של כל הזרמים בעם לרבות הערכים שלהם, בלשכה. כשהגענו לפני 12 שנה ללשכת עורכי הדין בסיעה נפרדת, דתית-מסורתית, שינינו לאט לאט את פני הלשכה והענקנו שירותים לציבור עורכי הדין הדתי-מסורתי – החל מהקמת ועדת משפט עברי, משלחות משפט עברי כשרות לחו"ל, מסלול מסורתי בשבתות בכנסים של הלשכה, ועוד.
המשפט העברי
ככל שרוכשים ניסיון בעריכת דין ובמקביל מתעמקים בגמרא, ברמב"ם, בשו"תים, נחשפים ליופי ולחוכמה המשפטית של המשפט העברי לדורותיו. בניגוד לדעה הרווחת, המשפט העברי אינו משפט מיושן אלא משפט חי ונושם המתאים עצמו לשינויים החלים בחברה ובמודרנה אולם עקרונותיו נטועים בתורה, במשנה ובגמרא. אני פועל רבות על מנת שכל עוה"ד, ובייחוד השופטים, יכירו את עקרונות המשפט העברי וישלבו אותם במשפט הישראלי, ואף פעלתי לתיקון חוק יסודות המשפט כך שנכתב בו במפורש כי במקרה של לקונה יש לפנות לעקרונות המשפט העברי.
הרפורמה המשפטית
נדרשים שינויים במערכת המשפט ובעיקר במערכת אכיפת החוק (הפרקליטות והמשטרה) אבל יש לעשות זאת באופן מושכל, מודרג ולא מתלהם.
הכי דחוף לתקן במערכת המשפט
לאזן את הערכים ואת השקפות העולם של שופטי ביהמ"ש העליון באופן שייצגו את השקפות העולם והערכים של כלל העם.
הכי דחוף לתקן במערכת אכיפת החוק
הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות שביכולתו להטיל סנקציות וכן גוף חקירתי בלתי תלוי לצורך כך.
מעורבות פוליטית של ראשי הלשכה
זהו לא חלק מתפקידו של ראש הלשכה לבקר את הממשלה וחבריה ולתפוס צד פוליטי מובהק. לפני חצי שנה הודחתי ע"י ראש הלשכה הקודם מתפקיד המשנה לראש הלשכה, כיוון שביקרתי בפומבי את התנהלותו הפוליטית כשעמד בראש המחאה נגד הממשלה. לאחר שהתפטר (בנסיבות מביכות) – הושב לי תפקידי.
שופטים 'מגוונים'
השופטים, ובייחוד שופטי העליון, מכריעים בשאלות ערכיות מהותיות חוקתיות המגיעות לפתחם. השופטים הללו הם בני אדם כמונו והשקפות העולם שלהם תמיד ישפיעו על החלטותיהם. לכן אני חושב שהרכב השופטים חייב לייצג את כלל ערכי העם, על כל זרמיו. המצב כיום בו רוב השופטים הינם מזרם אחד בלבד, לא ייתכן.
נציגי לשכת עו"ד בוועדה למינוי שופטים– תקין?
נציגי עורכי הדין חייבים להיות חברים בוועדה שכן השופטים הינם עו"ד ומי כמו עורכי הדין וחברי הלשכה יודעים להעריך את היכולות המשפטיות של המועמדים, מזגם השיפוטי וכו'.
'עודף' עורכי הדין ומבחני הלשכה
מאז הקמת המכללות והירידה הדרסטית בתנאי הסף לקבלה ללימודי משפטים חלה ירידה ברמה של עורכי הדין ויש הצפה במספר עורכי דין בשוק באופן שפוגע באיכות השירות המקצועי שניתן ללקוחות. אני מצר על כך, אך חושב שיש מקום להקשיח את תנאי הקבלה ללימודי המשפטים ולא את מבחני הלשכה שכן יש לעצור את השטף בתחילת התהליך ולא בסופו, לאחר שהוקדשו זמן ומשאבים.
אפי נווה – ראוי שיתמודד שוב לראשות הלשכה?
כל אחד יעשה את השיקולים הערכיים שלו.
'חוק מעליות שבת'
בשנת 1999 התחילו לבנות בעיר גבעתיים בניינים רבי קומות. באותה התקופה שימשתי כחבר מועצה מטעם המפד"ל וביקשו שאסייע בהעברת תקנון המאפשר מעלית שבת גם ללא הסכמת 100% מהדיירים. פניתי לחברת אפריקה ישראל בעניין אולם צביה לבייב הסבירה כי השותפים שלהם מתנגדים לרעיון היות וזה ייתן צביון דתי לבניין. באותו הרגע גמלה בליבי החלטה לחוקק חוק המחייב התקנת מעלית שבת בכל בניין (חדש) שיש בו יותר ממעלית אחת, וכך היה.
(קרח תשפ"ג)
