ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)ד"ר שוקי פרידמן. נשוי ואב לחמישה ילדים, מגבעת שמואל. סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס". פעיל וחוקר בנושאי דת ומדינה והרפורמות המשפטיות. מחבר הספר "לא אהבנו מדי"
מדינת ישראל
אנחנו בתוך נס היסטורי אבל כדי לקיים אותו אסור לסמוך על נסים. רבים, בתוכם אני, מודאגים מאוד. כבר הרבה שנים זה מה שאני עושה ברוב הזמן שלי. חושב ועובד כדי שהנס שנקרא מדינת ישראל ימשיך להתקיים.
הסמכה לרב
כבר בגיל צעיר חשבתי שכדי להוביל בישראל שינויים כאן צריך להיות בן בית גם בעולם בית המדרש. והמבחנים לרבנות הם, אגב, הקשים ביותר שעשיתי, ועשיתי הרבה.
ממנסחי חוק הגיור
הגיור הוא אתגר לאומי משמעותי. אם לא נפעל לשינוי, חצי מיליון יוצאי חבר העמים שלא יהודים כהלכה, ירגישו פחות שייכים. יהיו גם בישראל נישואים בין דתיים. זה יכרסם בזהות היהודית. לכן הובלנו שינוי. אני ממשיך ולא מתייאש. חייבים לפעול בדחיפות.
מומחה למשפט המוסלמי
אחרי הרבנות למדתי גם מזרח-תיכון יחד עם משפטים וכלכלה. ענין אותי מאוד להבין את האסלאם מקרוב. וזה מרתק. אנחנו נמצאים בעימות עם מוסלמים, אבל היסטורית וגם מהותית היהדות והאסלאם הן דתות דומות. אולי יום אחד דווקא הדת תהיה גשר ביננו לבין העמים סביבנו.
כיו"ר ועדת הסנקציות נגד איראן לשעבר ועובד משרד רה"מ– מה צריכה להיות האסטרטגיה נגד איראן?
למאבק הקיומי הזה ממדים רבים. אני הובלתי אחד מהם. טובי האנשים בישראל עוסקים בזה. סומך עליה ומאמין שנוכל גם לזה.
חוק הגיוס
אנחנו חיים במציאות ביטחונית מאתגרת ולא יכולים להרשות לעצמנו "צבא מקצועי". חוסר שוויון מכרסם ביכולת שלנו לגייס את טובי הבנים. לכן למרות הקושי, צריכים לחתור לשוויון בנטל. העילית תלמד תורה. השאר ישרתו בצבא או בשרות לאומי ביטחוני.
דת ומדינה – מה לדעתך יהיה בסוף?
פעם חשבתי שנוכל להגיע להסכמה שתסיים את הוויכוחים. אני כבר לא בטוח בזה. מה יהיה? הדיון ימשיך לגעת בכל ההיבטים של חיינו. ישראל היא יהודית ודמוקרטית. אסור שיסוד אחד יכריע את האחר. ההסדרים הספציפיים ישתנו ויתאזנו. והלוואי ונגיע יום אחד גם לפתרון כולל.
הרפורמה המשפטית
הייתי שותף לפורום הדיקנים שיצר הסכמות אפשריות. כי כמו שהיא מוצעת כעת- היא רעה לישראל. מתן כוח שלטוני לא מוגבל לממשלה ולכנסת, שביניהן אין הפרדה, היא מתכונת לפגיעה קשה בכולנו. תחשבו מה יקרה אם הכוח הלא מוגבל הזה יהיה בידי הצד האחר, ולא תהיה כתובת לפנות אליה. ברור שכולנו נפגע. צריך רפורמה במערכת המשפט. אבל שינוי קיצוני כמו זה שמוצע ישבור את המערכת השלטונית שלנו וזו סכנה ממשית.
על סף מלחמת אחים?
"מלחמת אחים" זה לא רק מתרסים ברחובות. זה גם חוסר יכולת קיצונית לקבל דעות אחרות ואובדן המכנה המשותף שלנו. במובן הזה, בקצוות כבר רואים תופעות קשות כאלו. האתגר של הרוב הישראלי, הוא לשמור על סולידריות רחבה סביב הציונות ועקרונות היסוד של מייסדי המדינה-דתיים ולא דתיים ולגבש יחד גוש ציוני כזה.
המכון למדיניות העם היהודי
העם היהודי-בישראל ובתפוצות-הוא נס אבל גם אתגר. אנחנו ב-JPPI שואפים להשפיע על המציאות. לחקור, לפעול, ולהוביל שינויים שיגבירו את הזהות והלכידות היהודית כאן בישראל, בתפוצות, וביננו לבין יהודי התפוצות. יש לנו את האנשים הכי טובים שניתן להשיג, ותודה לא-ל, אנחנו מצליחים להשפיע בנושאים בהם אנחנו עוסקים.
"לא אהבנו מדי"
לכתוב ספר פרוזה זו חוויה מדהימה. במיוחד שהספר עוסק בנופי ילדותי ובדמויות שיש בהן גם ממה שראיתי בחיפה שגדלתי בה. משמח לא פחות לקבל תגובות מקוראים שממש אוהבים. אלו שמוצאים שם את מחוזות ילדותם, וצעירים שעולם לא מוכר של שנות ה-50 וניצולי השואה נפתח בפניהם.
הקשר שלך לשואה
אני קרוי של שם סבא רבא שלי, יהושע, שנרצח בברגן-בלזן. כל הסבים והסבתות שלי הם שורדי שואה. השואה 'ריחפה בבית'. השורדים כבר כמעט לא איתנו. עכשיו תורנו, בני "הדור השלישי" לספר הלאה את מה ששמענו מכלי ראשון. בבית. זה מה שאני עושה גם בספר וגם בדרכים רבות אחרות.
עם הפנים קדימה
אני מאמין שהעבודה שלי עד היום תאפשר לי בעתיד להמשיך לעשות שינוי מהמקום בו אני נמצא, אבל אולי גם מעמדות הובלה והנהגה מדינתיות אחרות.
(שלח תשפ"ג)
