ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הרב אבי ברמן, בן 47 מגבע זאב. נשוי לפנינה, אב לתשעה וסב לשלושה. מנכ"ל OU ישראל
העלייה לארץ
ההורים שלי עלו לארץ מארה"ב מציונות בלבד. כששאלתי את אבא שלי מדוע אנחנו עולים ארצה, הוא ענה: "הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נהיה בישראל". המעבר לא היה קל. הלכנו אל הלא נודע, לא הכרנו אף אחד ולא הייתה לנו משפחה כאן. אני זוכר את המורה בביה"ס אומרת לכיתה שאני עולה חדש ועדיין לא יודע עברית. בסוף התפילה הגענו ל'עלינו לשבח', אותו השיר שלמדתי והכרתי מארה"ב. התחלתי לשיר יחד עם הכיתה, אז שמעתי את אחד הילדים אומר: 'איזה שקרן, הוא כן מדבר בעברית'. זה הראה לי את הנתק בין העולם בארה"ב לעולם בישראל. יחד עם זאת, לבסוף התקבלנו בזרועות פתוחות, באהבה ובציונות.
האתגרים בעלייה ארצה
ירדנו מהמטוס ופתאום חטפנו חום ארצישראלי בפנים. ישבנו בשדה התעופה למשך כ-8 שעות, הוריי ו-4 ילדים, עד להסדרת כל הניירת. זו הייתה חוויה מוזרה ולא פשוטה אבל ראיתי תשוקה והתרגשות בעיני הוריי. ראיתי את הביטחון שלהם. האמנו שאנחנו עושים את הדבר הנכון. אחרי שבוע בארץ, לא היה בנו שום ספק עוד וידענו שכאן נמשיך לחיות. אני לא חושב שהישראלי הממוצע, גם חבריי הטובים ביותר, מצליח לקלוט את הקושי של העולה החדש. ברגע שנבין את המורכבות שלהם והצורך בליווי, בחברה ובקהילה, נוכל לייצר מציאות אידיאלית יותר עבור העולים.
מה לגבי עידוד עלייה? זה עוד רלוונטי?
מאוד רלוונטי. עידוד עלייה הוא חשוב, אבל מצד שני, אם אני מפרסם את המסעדה שלי ובסוף האוכל לא יהיה טוב, מספיק ש-10% מהאנשים שיוצאים מהמסעדה יאמרו שהאוכל מגעיל – ואיבדתי הכל. צריך לשפר את הקליטה בארץ כדי שיהיה יותר קל לאלה שעולים ארצה להצליח. אסור לתת לעולים את ההרגשה שהם חייבים ללכת לקהילות דוברות אנגלית כדי להיקלט כאן. אנחנו רוצים לקלוט אותם פה, בארץ, ולא רק שיגיעו אל ארץ 'ישראל'. המנטליות הישראלית קשוחה מדי ומצריכה תיווך בהתאם.
חשיבות הקשר בין ישראל והתפוצות
ערוץ הקשר של רוב יהודי ארה"ב אל היהדות ומדינת ישראל הוא קריטי. הרפורמים, הקונסרבטיביים ו-40% מיהדות ארה"ב שהם 'בלתי מזוהים', מרגישים שהקשר שלהם ליהדות הוא ברובו למדינת ישראל, וזהו הדבר השומר על גחלת יהדותם. הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות יכול למנוע התבוללות על ידי חיזוק הקשר בינם לבין ישראל.
מה הקשר בין OU העולמי ל-OU ישראל?
ה-OU נותן כשרות בכל העולם, כולל במדינת ישראל. ככל שיש יותר מוצרים בעלי כשרות OU, כך יש יותר מוצרים בכשרות טובה ברחבי העולם שיהודים יכולים ליהנות מהם. ככל שקונים יותר מוצרים בכשרות OU, יש לארגון יותר רווחים שמהם ניתן לתקצב יותר פעולות למען העם היהודי בשני רבדים, האחד, הוא נושא הנוער בסיכון במדינת ישראל ומרכזי הנוער של ה-OU ('מקום בלב', 'דאורייתא' והזולה של חצרוני), בציבור הדתי ובפריפריה הגיאוגרפית במדינה. השני, זהו נושא קליטת דוברי האנגלית במדינה ויצירת קהילה עוטפת ומלווה לעולים החדשים.
'הזולה של חצרוני'
יש העלמת עין וטאטוא מתחת לשטיח ל'התנהגות שוליים' בציבור הדתי. מעין גישה ש'לא נודה שיש בעיות עם הנוער הדתי'. אנחנו מאמינים בנוער וביכולות שלו ולכן נפתחה הזולה ע"י הארגון בהתחלה בבניין ה-OU עד שהשתקעה במקום הקבע שלה ברחוב יפו. מדריכי הזולה מצילים נפשות ממש. הכל נובע מכוח האמונה בתשובת הנוער על אף לקיחת סיכונים מיותרים. הנוער הוא מדהים, מחפש ולפעמים טועה ומסכן את עצמו, ואנחנו כאן כדי לסייע.
הפרויקט הכי קרוב לליבך
אי אפשר לבחור בין ילדים… אני חושב שכולנו פועלים בפרויקט אחד – לחבר בין עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.
רגע של נחת
כשאני רואה את ההורים שלי מוקפים ילדים, נכדים ונינים, כשכולנו גרים במרחק נסיעה, והמחשבה על לרדת מהארץ לא עולה בראש של איש מאיתנו. כולם שקועים ברגבי מדינת ישראל בכל נפשם ונשמתם. במישור המקצועי, רגע של נחת זה לראות בוגר ממרכזי הנוער "שעבדנו עליו" הרבה מאוד שעות מקים בית, מביא ילדים וגם אחרי עשרים וחמש שנה עדיין ממשיך להתקשר ולבקש הדרכה וייעוץ.
