החיטה צומחת שוב

בשבוע שעבר הקהילה שלי שכלה בן נוסף – אברהם אזולאי זיכרונו לברכה. הוריו של אברהם הגיעו לגור באלעזר לפני מספר שנים כדי לחיות בסמוך לבנם שלומד באזור. אברהם הוא החלל ה-11 שלנו: יוחאי קלנגל (נפל במורדות הר דוב בינואר 2015), רינה זגדון (נרצחה במתקפת 7 באוקטובר ברעים), הלל סעדון (נפל במוצב סופה באוקטובר 2023), אריאל וולפסטל (נפל בעזה, ינואר 2024), דוד שוורץ (נפל בדרום רצועת עזה, ינואר 2024), נחמן הרץ (נפל במטולה במאי 2024), דותן שמעון (נפל בדרום רצועת עזה ספטמבר 2024), עברי דיקשטיין (נפל בדרום לבנון בנובמבר 2024), נתנאל פסח (נפל בצפון רצועת עזה, דצמבר 2024), נטע כהנא (נפל בסג'עייה, באפריל 2025), זיכרונם לברכה.

איך מתנהגת קהילה שכולה? קיבוץ בית השיטה שכל 11 מחבריו הצעירים במלחמת יום כיפור. השיר "החיטה צומחת שוב", שכתבה חברת הקיבוץ דורית צמרת והלחן המוכר של יאיר רוזנבלום לפיוט "נתנה תוקף", הם זיכרון שנחקק בלב התרבות הישראלית.

מוקדם לדעת איך יתמודד היישוב, אבל זוהי השעה של הכוח המתנדב הרב שתמיד אפיין את היישוב ככוח שקט, לא תמיד מתוכנן ולא מאורגן, כוח שמתחיל בליבותיהם של אנשים רבים שעושים את ההבדל, שנרתמים ובאים לתת יד מבשלת או מחבקת, מטפלת או מכבסת, והכל בשקט.

היישוב לא טיפח עם השנים תרבות קהילתית ממוסדת. מה שאיפשר לכר נרחב של יוזמות לצמוח מתוך שילוב של צורך ורצון, בקשה ורעיון. הכוחות הנסתרים הללו הם בגדר פלא, וישנם פוסקים בפרשה שיכולים להסביר אותם: "ןיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט".

לכאורה, מדובר בשיטה רציונלית ומסודרת – חלוקת הנחלה על פי גודל השבט. אך יש גם מקום לגורל. לתנועה לא מתוכננת, לא מוסברת, לא צפויה ולא שיטתית. כמו בחיים הפרטיים כך גם בחיי קהילה – יש שיטות ודרכים לנהל את החיים הקהילתיים, יש אנשי מקצוע והכשרה מקצועית. אך עלינו לדעת שיש גם גורל – גורל שמביא איתו כאב עצום וגורל של חסד ורחמים. יש תנועה טבעית, רוחנית, של טוב שיכול לנבוע פתאום.

יהי רצון שייתמו רשעים מן הארץ, שנוכל להמשיך לגדל ילדים בשמחה. יהי רצון שלא נצטרך לשאול עוד: ואיך קורה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב?