אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)לפעמים, כשאני מדברת בעל כורחי עם שדכניות מהדור הישן, אני מרגישה כאילו הגעתי לבדיקות בטיפת חלב. השאלות החודרניות שנשאלות הן לפעמים כאלה מוגזמות. גובה, משקל – טוב שהן לא עושות לי גם מדידות ובדיקות דם על הדרך. שלא לדבר על המשפטים חסרי הטאקט שהן זורקות לך כבדרך אגב.
אז לכבוד הייאוש המתמשך והעצבים הרופפים שלי, קבלו אותו! מצעד משפטי הזהב של חסרות הטאקט. ובתרגום חופשי למתקשים: מה לא להגיד לאף רווקה, קל וחומר לא להגיד לרווקה מעל גיל 35, מתוך הארסנל האישי שלי:
ראיתי שמנות יותר ומכוערות יותר שהתחתנו: וואלה כפרה? אין עליך במחמאות! אני חשה מועצמת יותר עכשיו!
את לא רוצה שההורים יהיו בחתונה שלך? הם לא נהיים צעירים ובריאים יותר. איזה מזל שהזכרת לי! אחרת לא הייתי זוכרת שההורים שלי בני 70 פלוס ומתמודדים עם מחלות זקנה.
אולי תעשי דיאטה? ניסית להזריק? אולי ניתוח? את יודעת, גברים אוהבים בחורות רזות. הם גם אוהבים נשים ששותקות, אז אולי תשתקי???
כבר הקפאת ביציות? זה חשוב! כשחתמתי על כרטיס אדי, לא ידעתי שנתתי הסכמה לכל עם ישראל לחוות דעה על איברי הרבייה שלי.
את צריכה להתפשר, לצאת עם גברים בני 60 פלוס. את יודעת, אלה שבגילך יכולים עדיין לתפוס פרגיות בנות 20. למה שלא תציעי לגברים "להתפשר" ולצאת עם בנות גילם? את יודעת, לא לכולנו יש תואר בסיעוד בשביל לצאת עם חבר'ה מהגיל השלישי. ואני לא יודעת מה איתך, אבל הפרגית היחידה שאני רוצה בחיים האלה היא רק בצלחת!
אז לסיכום: תחשבו פעמיים לפני שאתם מדברים, או שאל תדברו. זה גם טוב לפעמים.
(הערת מערכת: המאמר המלא צונזר)
