אלישע בן קימון (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)ראשי מועצת יש"ע חלוקים בינם לבין עצמם על דרך הפעולה למול הברקס המדיני שנתן הנשיא טראמפ בנוגע להחלת הריבונות. חלק מראשי המועצות פועלים בדרכים שלהם לגיבוש דעת קהל אוהדת בארה"ב, שתשפיע בדרך זו או אחרת על סביבתו של הנשיא טראמפ. אחרים מפנים את האצבע המאשימה לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו, ש"מקבלים" את רוע הגזרה ולכאורה זורמים עם החלטות הנשיא. לא סתם אמר השבוע נתניהו כי ישראל אינה מדינת חסות של ארה"ב והיא עצמאית בהחלטותיה. אלא שדברים לחוד – ומציאות לחוד.
כל המהומה החלה ממהלך שרקם מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים, שהיה אחד מאותם אנשים שקידם בחשאי את ההצבעה על הצעת חוק החלת הריבונות ביו"ש שהגיש ח"כ אבי מעוז ועברה בקריאה טרומית. רחמים, איש פוליטי שהגיע למועצת יש"ע לאחר שהיה יועץ פרלמנטרי של סמוטריץ', מכיר איך הדברים עובדים בכנסת והשפיע על המהלך על מנת להחזיר את הריבונות לשיח הציבורי.
בשעות הראשונות לאחר שהצעת החוק עברה את הקריאה הטרומית בכנסת, היא הביכה את הממשלה ובהחלט העלתה לדיון את עניין הריבונות שנכנס להקפאה. אלא שלאחר כמה שעות, הגיבו גורמים בממשל ארה"ב ובהם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שאמר כי "מדובר בתעלול פוליטי מטופש וכי ישראל לא תספח חלקים ביהודה ושומרון". בנקודה הזו היו גורמים במועצת יש"ע שטענו כי המהלך היה טעות משום שהוא הציב קו אדום ברור מהנשיא האמריקאי בנוגע לריבונות וגרם לנתניהו להוריד את האירוע מסדר היום כמעט לחלוטין.
אין ספק שמועצת יש"ע לא ציפו לתגובה שכזו מנשיא ארה"ב, אבל בעיקר מפנים את הביקורות לראש הממשלה. "אם לא נחיל ריבונות בממשלה הזו, זה יהיה כישלון עצום של הקואליציה", אמרו גורמים בהתיישבות.
החשש הגדול הוא שבזמן שחולמים על ריבונות, יקבלו חלילה מדינה פלסטינית. ולכן, על השולחן הונחו מספר נקודות משמעותיות שבהן יטפלו שרי הממשלה מעבר לקו הירוק. ראשית, הרחבת כבישים ותקצובם. בעיקר כביש 45 מכיכר מגרון ועד לכביש 443, כביש משמעותי מאוד. זאת בנוסף להרחבות השונות שמבצעים לאורך ציר 60. המטרה היא לקבל תקציבים ולמצוא קבלנים עוד לפני הבחירות, כך שגם אם תיבחר ממשלה אחרת, עם אג'נדה אחרת ואף הפוכה, היא לא תוכל לעצור את הפרויקטים.
***
בנוסף, אנחנו חושפים כאן כי בזמן הקרוב יבצעו המתיישבים מהלך של הקמת נוכחות יהודית קבועה היכן שהיה היישוב שא-נור בצפון השומרון. ראש מועצת שומרון יוסי דגן ואחרים פועלים בנושא, והמטרה שלהם היא לקבוע עובדות בשטח. עד כה, הדברים לא התאפשרו בגלל עמדת הצבא. בפיקוד המרכז טענו כי הדרך לשא-נור עדיין לא מאובטחת ולא מתאימה לנסיעת אזרחים. השאיפה היא שהטיפול הביטחוני ייצא לפועל בהקדם.
בנוסף, יצא לפועל סקר הקרקעות השאפתני ביו"ש יחד עם צו לחיבור תשתיות להתיישבות הצעירה. יש עוד כמה נקודות, כמו אכיפה של בנייה בלתי חוקית פלסטינית מאסיבית, שנראה לקראת הבחירות. "אם נצליח לממש את כל השינויים הללו עד הבחירות, המהפך ביו"ש יושלם", אומר גורם ביטחוני.
במקביל לפעולות ההתיישבותיות, ממתינים בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש להחלטת הדרג המדיני מה עושים עם מחנות הפליטים. כזכור, שר ביטחון ישראל כ"ץ הנחה את הכוחות להישאר במחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שמס עד לחודש דצמבר, אך לא ברור מה יקרה לאחר מכן. הערכה בפיקוד היא כי הכוחות לא ייצאו מהמחנות בסוף השנה. גורמים במערכת הביטחון אף מעריכים כי הממשלה תשאף להורות לפיקוד המרכז לכבוש עוד מחנות פליטים ע"פ מודיעין ולהעמיק את השליטה בשטח.
מבחינת הסד"ק, אופי הוכחות ביו"ש נמצא לקראת שינוי. אחרי שנתיים שבמהלכן רוב הכוחות ביו"ש היו כוחות מילואים, כעת רק חטיבת 35 של הצנחנים נמצאת ביו"ש, והצפי הוא שאחרי סיום המלחמה בעזה ובגזרות האחרונות הכוחות ביו"ש ישובו להיות ברובם סדירים. המשמעות לכך היא עלייה בהיקף הסד"ק ויותר פעילות מבצעית מגוונת.
