החוות החקלאיות שמוקמות בימים אלה ברחבי יהודה ושומרון נחשבות בשמאל סמל ל"גזילת אדמות והגשת חלומות הכיבוש". אלא שכעת, כמעט שנתיים לתוך 'מהפכת החוות', ראשי ערים בלב ישראל, הנמצאות סמוך לקו התפר, משתפים פעולה עם הקמת החוות ומודים כי הן מייצרות תחושת ביטחון לתושבים בכל הקשור במניעת פשיעה וטרור.
בדיון שנערך בוועדה לביטחון לאומי בכנסת אמר ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, כך: "הבעיה בעיניי היא שיש שלושה כפרים ליד ראש העין. הפלסטינים פורצים דרכים לכיוון מערב, ועל הדרך הזו עוברים שבח"ים. ככל שחולף הזמן הם בונים מבנים בלתי חוקיים שבהם השבחי"ם מתגוררים. כך הטווח לגדר הולך ומתקצר.
"מי שחושב שזה בטעות – טועה. זו שיטה. אגב, למול אחד הכפרים התופעה הזו נעצרה בגלל שקמה שם חווה חקלאית, ואת החווה הזו שבח"ים לא מעיזים לעבור. יש לנו שיתוף פעולה, מלבד הצבא והמשטרה, עם השומרון ועם ראש המועצה שם יוסי דגן". אלו דברים בשבח החוות שלא נשמעו קודם, בטח מפי ראשי ערים במרכז הארץ ובטח לא מעיר כמו ראש העין בה מתגורר גם יאיר גולן, יו"ר סיעת הדמוקרטים, שגם על ביתו, כך מעיד ראש העיר שלו, מגינה חווה חקלאית בשומרון.
דבריו של שגיא הם תמצית התהליך שמייצרות החוות בערים הנמצאות בלב הארץ. בפועל, אחת המטרות העיקריות של הקמת החוות היא עיבוי קו התפר ויצירת תחושת ביטחון לתושבים. מבט על פריסת החוות, כפי שנפרוס כאן, מלמד כי החוות הוקמו כדי להגן על ערים מרכזיות.
"כשמדברים על קו התפר, מתכוונים לשטח שבין הגלבוע ועד ליישוב מיתר שבדרום. עיקר רצף החוות שהוקם למול קו התפר הוא באזור ראש העין ודרומה משם. ביניהן חווה שנמצאת ממש מאחורי נמל התעופה בן-גוריון. חוות נוספת נמצאת צפון-מזרחית למודיעין, שיחד עם עוד שתי חוות מגינות על מודיעין לאורך ציר 443", כך מסביר גורם ביטחוני בהתיישבות.
הפריסה על הקו נמשכת
בימים אלו, אנו חושפים, כי בוועד החוות פועלים לחזק את המרחב סביב ירושלים, זאת אפרופו הפיגוע הקשה שהתרחש בצומת רמות בתחילת חודש ספטמבר, פיגוע שבוצע על ידי שני מחבלים שחדרו לירושלים באופן בלתי חוקי מצירים מוכרים. דרומה משם ישנה חווה מעל מחסום תרקומיא, חווה שמגינה על קריית גת ועל יישובי הדרום סביבה.

עניין עיבוי קו התפר הופך משמעותי ומתחבר לנתונים שהציגה משטרת מחוז שי על ירידה של יותר מעשרה אחוזים בגניבות רכבים. "אחרי 7 באוקטובר, כל אירוע פלילי של פריצה או גניבת רכב מקבל משמעות של פח"ע", אומר תושב איש ביטחון תושב ראש העין וממשיך: "אם הגיעו לפה לגנוב רכב, אז אפשר להגיע לפה ולבצע פיגוע. למדנו לא לסמוך על מה שלא רואים בעיניים. אז בצה"ל אומרים שיש הגנה, אבל ככה גם אמרו לניר עוז ולבארי. בסוף התושבים רוצים לראות פתרונות מול העיניים ולא לסמוך על אמירות של מח"טים או מג"דים. חווה אני רואה מול הבית שלי, זה פתרון".
כיום יש כ-120 חוות הפרוסות בכל יהודה ושומרון. שיתוף הפעולה שנוצר בין המועצות מעבר לקו הירוק לערים בלב הארץ מנרמל את תופעת החוות באופן שלא ציפו בהתיישבות. "אני נגד החוות מלכתחילה, אבל בעד החוות בדיעבד", כך אומר גורם ביטחוני בשומרון ומסביר "אני מעדיף שהצבא יהיה שם וישמור, שיאכפו את החוק של בנייה בלתי חוקית ושישמרו ריאות ירוקות ומרחב פסטורלי פתוח. אך בדיעבד אני בעד החוות, הרי כי משהו צריך להיות שם. בטח אחרי 7 באוקטובר. בחיים המודרניים אנחנו מתכנסים לתוך ערים ולא מתפרסים הלאה, והמצב הביטחוני הזה מאלץ אותנו להתפרס לשטח, שזה דבר חיובי. הרי אף אחד לא היה גר בשטח אש 203 (ליד ראש העין). זו חזרה לציונות ולארץ".
