בן קימון אלישע (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)אדמת סוריה הגובלת בישראל נמצאת בימים אלה בפריחה נהדרת. שטחי דשא עצומים, מרבדים מרהיבים של כלניות, ואוויר נקי, נקי באופן כמעט בלתי נתפס מריח המלחמות של השנים האחרונות. מי היה מאמין. הגבול שהיה בעבר מוקד לחרדות ביטחוניות, הוא כיום הגבול השקט ביותר של מדינת ישראל.
לוחמי צה"ל נמצאים כעת בעומק השטח, וההתנגדות קלושה עד לא קיימת. תושבי הכפרים המקומיים מתעסקים בעיקר בשלהם, מנסים להבין לאן נושבת הרוח בדמשק ומעדיפים שלא לייצר כותרות. אין הברחות, אין רחפני נפץ, וגם לא אימונים של חוליות מחבלים סמוך לגדר. שקט מוחלט. האם זהו השקט שלפני הסערה? מוקדם לדעת. אך בתוך הוואקום האסטרטגי הזה, יש מי שלא מחכה לתשובות. קבוצות של מתנחלים מנסות לנצל את הרגע כדי לקבוע עובדות בשטח, ולייצר מציאות חדשה של הקמת מאחזים בלב סוריה.
הניסיונות הללו אינם תופעה חדשה. הם צצים כמעט בכל פעם שמשטר באזור חווה טלטלה או קריסה. אלא שהפעם, הדינמיקה שונה. השינויים הטקטוניים שמתרחשים בשנתיים האחרונות ביהודה ושומרון, לצד מערכת בחירות ניצית ויצרית במיוחד בישראל, מעניקים לקבוצות הללו רוח גבית חסרת תקדים. מה שנשמע בעבר כפנטזיה הזויה או כקוריוז חולף, מתחיל לקבל צורה של תוכנית עבודה חצי-ממוסדת.
קבוצת "חלוצי הבשן" היא דוגמה מובהקת להשפעות המהפכה הזו. תנופת ההתפשטות של החוות החקלאיות והמאחזים ביו"ש, שמספרם כבר חצה ככל הנראה את רף ה-200, מייצרת השראה ואומץ ציבורי לפרוץ את הגבולות שבהם צה"ל מחזיק כעת. העובדה שצבא הגנה לישראל מתמרן ומחזיק בפועל שטחים נרחבים מעבר לגבולותיה הרשמיים של המדינה, משמשת כדלק עבור מי שחולמים להקים מאחזים, גם אם באופן בלתי חוקי בעליל, בעומק שטחן של מדינות שכנות. זה קורה בסוריה, זה מהדהד בלבנון, וזה נוכח גם ברצועת עזה.
כאשר כל זה קורה על רקע מערכת בחירות שמקצינה את הטון הפוליטי ממילא, התשתית לפריצת הגבולות הופכת ליציבה ומסוכנת בהרבה.
בדרגי השטח של צה"ל מודעים היטב לאירוע המתגלגל. המפקדים בגזרה כבר נוקטים בפעולות אקטיביות על מנת לשבש את הניסיונות הללו, אך ספק רב אם בכלל ניתן לבלום את התופעה באופן הרמטי. אנשי "חלוצי הבשן" כבר פלשו לשטח סוריה מספר פעמים, והשיטה שלהם פשוטה ומחושבת.
"הם מגיעים לנקודה פחות שולטת בגדר, למקום שבו הראות או הפיקוח פחות הדוקים", מסביר גורם ביטחוני . "עם פטיש וציוד פריצה, הם שוברים את המנעול, נכנסים פנימה, מצטלמים, מקבלים את פלטפורמת התקשורת והחשיפה שהם חיפשו וחוזרים. כל זה קורה בהנחה שהאירוע עובר 'חלק'".
אלא שבתחזית הביטחונית, המילה "חלק" היא מצרך נדיר. "זה בקלות יכול להידרדר לתקריות ביטחוניות דרמטיות שישפיעו על כל תפיסת הביטחון במרחב", מתריע אותו גורם. "תחשוב לרגע על תרחיש שבו הם מתעמתים עם אזרחים סורים מקומיים, או גרוע מכך נופלים בשבי ונחטפים לעומק המדינה. אתה מבין איזה אירוע אסטרטגי זה מייצר למדינת ישראל? מעבר לכך, העיסוק בהם מעכב פעילויות מבצעיות בשטח. ההתעסקות באזרחים ישראלים שמסתובבים במקומות האלה מורידה בפירוש את קצב המשימות הביטחוניות והערנות של הלוחמים בגזרה".
צה"ל נכנס לשנת בחירות מורכבת, כשהקווים הצהובים שלו מטושטשים, פרוצים ולא ברורים מאי פעם. ההיסטוריה מוכיחה שבמקום שבו יש ואקום פוליטי וצבאי, תמיד יימצאו האנשים שיבקשו לאתגר את המערכת, למתוח את הגבולות עוד קצת קדימה, ולבדוק כמה רחוק אפשר ללכת גם אם המחיר עלול להיות פגיעה בביטחון המדינה כולה.
