מערכת שבתוןנעמה שלם
ממובילות פורום "שותפות לשירות"
שמו הרשמי של החוק, המכונה בטעות "חוק הגיוס", הוא "הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 26) (שילוב תלמידי ישיבות)". שילוב תלמידי ישיבות בצה״ל הוא מטרה ראויה, דחופה ונדרשת לשם ביטחון, ויש לעשותה בשום שכל.
אלא שכאן מתחילה הבעיה: בחוק עצמו, ובדיונים המתנהלים סביבו, אין כמעט שום זכר לשילוב. בכל החוק הארוך והמפותל, אין כמעט סעיף אחד מעודד גיוס. לא תוכניות, לא מסגרות, לא תמריצים, לא הסברה, לא דיון רציני בדרכי שילוב תלמידי הישיבות בצבא.
אז במה כן עוסקים החוק והדיונים? מאות שעות של הוועדה מוקדשות כמעט כולן לשאלות כיצד יתבצע תהליך הפטור וכמה אפשר להרחיב אותו, עד כמה פוגעני לבדוק אם אברך אכן נמצא בישיבה, האם הוגן לדרוש ממי ש”תורתו אומנותו” ללמוד יותר מ־40 שעות בשבוע, ומי יחתום על תעודת הזכאות לפטור – הרב או המנהל. שאלות שאין ולא כלום בינן לבין צורכי הביטחון או לתהליך המעודד גיוס.
לאחד הדיונים המרתוניים בשבוע שעבר הגיע צבי זוסמן, אביו של בן זוסמן ז"ל, שנהרג בעזה, ואב לחיילת ולמכיניסט. בכאב גלוי, תיאר צבי את הפער בין מה שציפה לשמוע לבין המתרחש בוועדה:
"הנחתי שנשמע במהלך הדיונים כאן – היום, שבוע שעבר ולפני כן – מחברי הכנסת, ובראשם מחברי הכנסת של המפלגות החרדיות, אמירות מעודדות ותומכות גיוס… אמירות כמו: 'אנחנו מעריכים כל מי שמתגייס לצבא', 'אנחנו תומכים במי שמתגייס לצה"ל', 'הציבור שלנו יקבל בהערכה ובכבוד כל חייל חרדי שיחזור הביתה לשבת', 'אנחנו נסכים ונתגאה בכך שהבת שלנו תבחר להתחתן עם בחור חרדי שהתגייס לצה"ל'. אלו דברים שמעודדים גיוס, זה מה שהיינו שמחים ורוצים לשמוע מחברי כנסת חרדים. לצערי, אני לא שומע אף אחד מהמסרים האלו.
"ולכם, חברי הכנסת של הליכוד והציונות הדתית שתומכים בחוק: בזמן היקר הזה, הייתם צריכים לדון בהסדרי גיוס לחרדים, במסגרות שיאפשרו לחרדים לשמור על אורחות חייהם בצה"ל, ובמקום זאת, אתם דנים בהסדר סרבנות והשתמטות המונים של חרדים… החוק הזה לא מעודד אף חרדי להתגייס, הוא מכשיר את הפטור".
משפחות שכול, מילואימניקים ובני משפחות משרתים יושבים בוועדה בתקווה לראות עשייה לטובת ביטחון המדינה, וצופים בכאב בנעשה. ביום שלישי הבא, כ״ד בטבת 13.1, נצעד יחד בירושלים בקריאה לשילוב בני הישיבות בצבא הגנה לישראל.
