מרב לרנרבעיני רבים שההיכרות שלהם עם חסידי ברסלב היא עם אלה הנוסעים בטנדרים גדולים ומקפצים ברחובות, הדימוי של ההולכים בדרכו של רבי נחמן מאומן היא לא מי יודע מה. מרב לרנר פגשה שני אנשים מיושבים מאוד, שתורת רבי נחמן היא מצפן מאוד משמעותי באורח חייהם. מעניין להכיר
רבי נחמן הוא אחד המנטורים הגדולים של זמננו. על אף שנפטר לפני 200 שנה, הכתבים הרבים שהספיק לכתוב ב-38 שנות חייו, רלוונטיים להיום עבור רבים ממש כמו אז ומשמשים מצפן, זרקור ומזור לשאלות רבות העומדות בפניהם. אין מנהיג חסידות ש-200 שנה לאחר מותו לא נמצא לו יורש והוא זה שמהווה אבן דרך בחיי חסידיו הרבים, ומתווה את אורחות חייהם בכל דבר.
"אני לא יודע אם אני יכול להגדיר את עצמי חסיד ברסלב", אומר מני גירא שוורץ, יועץ תקשורת ומשמש כעיתונאי 20 שנה בתקשורת החרדית, שנוסע כבר 20 שנה ברציפות לאומן. "זה לא פשוט להיות חסיד ברסלב: זה דורש תיקון חצות כל לילה ולקום לתפילת ותיקין. אני משתדל אבל לא מצליח לעשות זאת בכל יום ולכן אני לא יכול לקרוא לעצמי חסיד, אך אני שואף ורוצה. כשיש לי קשיים ומשברים או כשיש לי שאלות ותהיות, המקום שבו אני מוצא את נחמתי וממנו שואב את הדברים שמחזקים אותי בשמחה זה בברסלב. אין ספק שהמקורות הרוחניים שלי כיום, מהם אני שואב לימוד, ידע וחיזוקים זה מהברסלב".
"'חסיד ברסלב' זו הגדרה כבדה מידי. אני קשור לתורת רבי נחמן", אומר מרדכי גרנביץ', מוסיקאי, סופר וכותב טור אצלנו ב'שבתון', "ברסלב של 2020 זו תנועה רוחנית. לא איזה ממסד עם קודים, כך שלא עזבתי שום מקום. ב"ה המקום בו גדלתי, המגזר הסרוג, מאפשר לך ללמוד מה שאתה רוצה. את רבי נחמן גליתי לראשונה בתור ילד – בחוברת שקיבלתי ברחוב ליד בית הכנסת הגדול בפתח תקוה. היה שם חסיד צנוע ועדין שאשכרה התייחס ברצינות לילדון שעוד לא חגג בר מצוה, הייתי בא לפעמים לדבר איתו. (תשמרו טוב על הילדים שלכם…). לקח לי כמה שנים להתבשל עם זה, והאמת שזה כמו מסע שלא נגמר. זה לא איזה "כרטיס חברות" במועדון, אלא כלים לחיים, כלים לעבודת השם, זה לא משנה מה המגזר שלך, ובאיזה קופת חולים אתה".
אנו נוטים לחשוב שחסידות ברסלב היא חסידות של חוזרים בתשובה, אלא שמני שבא מבית חרדי ליטאי ומרדכי שמגיע מהמגזר הדתי לאומי מוכיחים שלא כך הדבר. חסידי ברסלב מגיעים מכל המגזרים. מדהים לגלות כי חסידות ברסלב מורכבת מחסידים בכל העולם עם קהילות ענק בניו יורק, קנדה וצרפת. כשניסיתי לאפיין את הגברים שממלאים את רחובותיה של אומן מידי שנה בכלל ובערב ראש השנה בפרט גיליתי כי זה בלתי ניתן. את אומן, עיר לא קטנה שמרחק ההליכה בין קצה אחד לשני הוא שעה, ממלאים גברים מכל קשת האוכלוסיה היהודית ואולי זה סוד הקסם של רבי נחמן ושל משנתו.
מיהו ברסלבר?
מרדכי: "איך אפשר לאפיין חסידים עם שטריימלים לצד מסורתיים, בוגרי 'הסדר' לצד אנשים המוגדרים כחילוניים, 'היפסטרים זרמנים' לצד אנשי אקדמיה? זה כמעט כמו לתת פרופיל של מי שבא לכותל, מבחינת חתך אנושי. כל שנה אני פוגש מישהו שאני בהלם ש'גם הוא הגיע'. הפסקתי כבר להיות מופתע מהייטקיסט חילוני או מעורך דין עם כיפה סרוגה. נשברה שם כל תבנית וסטיגמה. לפני שנתיים הייתי בדירה עם חבורה של יוצאים בשאלה, ששרו בדמעות את שירי החג. אז מי אמר שאומן זה רק לבעלי תשובה? מה שכן, האהבה בין אנשים שביום יום אני לא יודע אם היו אומרים שלום זה לזה, זה באמת משהו מרגש. כל הפוליטיקה והחומות נשארות בצד ומשהו שם מחבר את כולם. זה מפתיע כל פעם מחדש".
אומן ראש השנה
במהלך השנה מהווה ציונו של רבי נחמן מאומן מוקד עליה לרגל למאות אלפי יהודים, אך היום המיוחד ביותר הוא ראש השנה. בערב ראש השנה האחרון לחייו של רבי נחמן הוא הדגיש את החשיבות בכך שחסידיו יהיו אצלו בחג זה ואמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה".
מני: "בניגוד לחסידויות אחרות, בהן יש דברים שקשורים ללבוש, בברסלב יש כמה כללי יסוד שקבע רבי נחמן ואמר שמי שרוצה להיות חסיד שלו צריך לקיים את הכללים האלה: לומר תיקון חצות בלילה, להתפלל שחרית בותיקין, לצאת לשדה להתבודדות ולעשות חשבון נפש תהליך נפשי וגם תהליך דתי ורוחני, לטבול במקווה ועוד שורת הקפדות שקשורות בעיקר לעניינים של קדושה.
"עוד נושא זה עניין של ראש השנה, שהרבי אמר 'לבוא אצלי בראש השנה יש עניין גדול', אמר שיש לו סודות שנגלו אליו משמיים. מעבר לזה יש דברים שתלמידיו הסבירו לאורך השנים מה העניין ספציפית בראש השנה ומדוע ראה בעניין הזה עניין כה חשוב. ראשית, כי ברה"ש אנו ממליכים את מלכותו של הקב"ה. כמו כן. זה היום בו נגזר עלינו מה יהיה לנו בשנה הקרובה. התפיסה הפשטנית היא שביום שבו ממליכים את המלך יש עניין לעשות את זה ברוב עם, כמה שיותר אנשים, שקוראים למלך ואומרים לו אתה המלך שלנו, זה מעשה שיותר חשוב ומפואר ומתקבל, יותר עת רצון לקבלת תפילות".
מרדכי מוסיף: "התופעה החלה עוד בחיי רבי נחמן. המסורת המשיכה לאחר פטירתו עד לעליית הקומוניסטים. וגם אז היו מגיעים בסתר חסידים שנשארו מעבר למסך הברזל. כשקרסה ברית המועצות (ב-1991) נפתחה הדרך לשאר חסידיו ברחבי העולם".
"כל מי שהיה באומן הרגיש חוויה רוחנית שאין לו הסבר עליה. מרגישים שנפתח משהו בלב, במוח, בדמעות וברגש. דברים שלא קרו במקומות אחרים, פליק רוחני"
נהוג לומר "חבר מביא חבר", זה בדיוק מה שקרה עם חסידות ברסלב. חסידי ברסלב בעבר היו מעטים ואחרים הסתכלו עליהם כמשוגעים ומוזרים. רבנו נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן, כתב שיש עניין להפיץ את תורתו וכך ככל שהשנים עברו, כתביו ומשנתו של רבי נחמן הופצו וסחפו אחריהם יהודים רבים שהגיעו לאומן וגילו את האור.
מני: "לפני 20 שנה, חברים שלי חסידי ברסלב הציעו לי לבוא לאומן, ונסעתי לראש השנה. זה חג שבו בדרך כלל נמצאים כל היום בבית הכנסת אז אמרתי לעצמי שאחליף אווירה ואראה משהו אחר הפעם. חוויתי שם חוויה מטורפת, חד-פעמית, חוויה רוחנית שמכה בך. כל מי שהיה באומן הרגיש חוויה רוחנית שאין לו הסבר עליה. אם זה במהלך תפילות ראש השנה או בתפילה על קברו של רבי נחמן, מרגישים שנפתח משהו בלב, במוח, בדמעות וברגש. דברים שלא קרו במקומות אחרים, פליק רוחני. את ההרגשה הזו שלפחות 99 אחוז מהאנשים שהיו באומן מכירים, קשה לפספס וככל שאתה מרגיש אותה יותר או מוכן להקריב יותר, או ככל שמסתדר לך מבחינת משפחה ותנאים לשהייה באומן, רוצים לחוות את החוויה הזו כל שנה מחדש"
משהו "עם בשר"
מרדכי: "פעם שאלתי חבר, איך זה שהוא מעולם לא 'ירד עלי' שאני נוסע לשם. אחד רציונלי רמב"מיסט שמתאים לו להתנגד לזה. הוא ענה לי שהוא לא יכול להתנגד או לבוז למשהו "עם בשר". רבבות אנשים מקבלים שם מפתחות ללבם, מתעוררים מבחינה תודעתית, נוכחים יותר בחיים שלהם, משתנים לטובה, איך אפשר לזלזל, גם אם אני לא מבין את הקטע?! אז איך הוא מצליח זו שאלה טובה. אבל זה קורה ביג טיים. פעם ישב מישהו בשיעור שהעברתי, יהודי משכיל מאד, (ולא מוגדר כדתי, אם זה חשוב). בסוף השיעור הוא אמר לי "תשמע, לא חשבתי שיש לברסלב מה למכור בכלל, זה הצטייר לי כמשהו של ססמאות שטחיות, ופתאום אני רואה שיש פה תוכן עמוק, שנוגע לחיים שלי ומאתגר אותי". מה שאני בא להגיד זה שאולי קל לפעמים להסתכל על זה כעוד טרנד, אבל זה מתעתע. אז אולי קשה לי לענות איך הוא נוגע, אבל כל מי שמסתקרן יכול לפתוח משהו מהספרים שלו ופשוט לבדוק אישית".
ומסתבר, שגם חלק מסלבריטאי ארצנו התחברו לעניין.
מני: "אני זוכר את השנה הראשונה שצבי יחזקאלי הגיע. כשהוא היה בקונקשן בשדה התעופה, חבר שלי במקרה התחיל לדבר איתו ואמר לו לבוא לאומן לראש השנה, צבי נסע לאומן ושם קיבל את האור. הוא אומר את זה במפורש ששם החל מסע החזרה בתשובה שלו וכל שנה הוא נמצא באומן. כמוהו יש עוד עשרות רבות של דמויות מוכרות בישראליות שהפכו לברסלבים שנוסעים לאומן כל שנה, כמו נתן גושן, אביב אלוש ואיתי תורג'מן".
הכל נהיה גדול יותר
כבר 20 שנה שמני נוסע לאומן בראש השנה, הוא ראה בעיניו את קהילת ברסלב הולכת וגדלה, מראש השנה הראשון שהיה בציון, אז השתתפו כ-10,000 גברים, ועד לשנה האחרונה אז הגיעו כ-50,000 איש. הוא מתאר: "הכל השתנה. וואו. זה נהיה גדול יותר. אני רואה איך הדבר הזה מתפרס. מאז שהגעתי לראשונה נפתחו עוד עשרות רבות של בתי כנסת בסגנונות תפילה שונים, מניינים בנוסח חב"ד, קרליבך, ציונות דתית, ויזניץ', נוסחי תפילה של אנשים שרוצים להגיע לאומן ועדיין לשמר את הנוסח שרגילים לו מהבית. יש היום עשרות בניינים של מלונות, כשלושים בניינים ששייכים ליהודים שגרים שם וקנו את הדירות בכל הבניינים הללו, יש מתחם של עשרות דונמים ששלושה עשירים מארה"ב קנו והם מספקים אוכל – הכנסת אורחים כל שנה לעשרים אלף איש לכל הימים האלה. בעבר הגעתי לאומן, אכלתי קרקרים וטונה וישנתי על מיטת סוכנות, היום יש הכל. יש מלונות שמספקים שירות ברמת VIP של ארבעה כוכבים".
"כל אדם מבין שזוגיות וחיי משפחה טובים לא נבחנים דרך שאלה על חג ספציפי, כמו ראש השנה. וכמו שבשביל ביזנס אנשים נעלמים לשבועיים מהבית, בסוף זו שאלה של חשיבות הדבר"
האשה נשארת בבית
בקהילות החסידיות זה דבר ידוע שבשלושת הרגלים נוסעים הגברים לבית האדמו"ר להתפלל ומשאירים את הנשים והילדים בבית לבד, אך כאמור המרקם האנושי המרכיב את 50 אלף הגברים שמגיעים מידי שנה לאומן אינו מגיע מתוך החסידות בלבד ואחת התהיות שנשמעות מידי שנה הוא כיצד נשים רבות מסכימות לוותר על הבעל ולהישאר לבד עם הילדים בראש השנה.
מרדכי: "זה בהחלט לא קל שזה בלי המשפחה. הבנים שלי נוסעים איתי, דרך אגב. (מרדכי מדגיש שהוא לא מדבר פה על השנה הזו, שמי יודע מה יהיה מבחינת הקורונה, וחשוב מאד בעיני לשמור על כללים ולהחמיר בפיקוח נפש) אבל באופן כללי הם איתי שם. רק נראה לי שכל אדם מבין שזוגיות וחיי משפחה טובים לא נבחנים דרך שאלה על חג ספציפי. וכמו שבשביל ביזנס אנשים נעלמים לשבועיים מהבית, הכל בסוף זו שאלה של חשיבות הדבר. אם אשתי יודעת שזה מאפשר לי להיות פי מאה יותר 'נוכח' באופן אמיתי שאר השנה, אז וואלה, הגעגוע הזה שווה לכולם לכמה ימים".
בעוד כשבועיים נחגוג כולנו את ראש השנה. השנה, בעקבות הקורונה ולראשונה מזה 30 שנה, הנסיעה לאומן נמצאת בסימן שאלה.
מני: "אני שואף, רוצה ומקווה שאוכל לנסוע לאומן. אם זה יתאפשר מבחינת אוקראינה שיאפשרו כניסה, אני מקווה שאצליח למצוא את הדרך להגיע וגם להיות בטוח שהתנאים מבחינה בריאותית יאפשרו שאסע ואוכל לשמור על עצמי ולא להדבק. מזה שלושה חודשים שעובדים בעבודה בינלאומית מישראל, אוקראינה וארה"ב להקים מערך ומתווה שיאפשר את הנסיעה בצורה בטוחה ולצערי הרב הרשויות בישראל לא רק שלא שיתפו פעולה אלא גם הכשילו ביודעין וגם יצרו על אוקראינה לחץ גדול והביאו לכך שהם סגרו את הכניסה לאוקראינה. האוקראינים הודיעו כי הכניסה תיסגר ב-29.8, אך כבר ב-27.8 מי שנראה כמו חרדי, חסידי שהגיע לאוקראינה, נתקע בגבולות. הלחץ הישראלי על אוקראינה הוביל לכך שהאוקראינים יומיים קודם לתאריך שקבעו הקשיחו את עמדתם ופשוט העבירו סבל בל יתואר ישראלים ויהודים רבים שהיו בדרכם לאומן. אני מקווה שיימצא פתרון לפחות לחלק מהאנשים להגיע, להשתתף ולהתפלל בציון ברה"ש". וככל שידוע, אלפים כבר שם.
