אלישע בן קימון (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)מבט על המפות שאיתן ועליהן עובדים בימים אלה ראשי ההתיישבות, מלמד על האתגר שהציבו לעצמם – להביא כמה שיותר אנשים לגור מעבר לקו הירוק. המטרה היא לממש בפועל את החלטות הקבינט על הקמת יישובים חדשים, מחשש שבממשלה אחרת ההחלטות האלה יוקפאו ולא יוצאו אל הפועל.
כחלק מכך 'סימנו' בכירי ההתיישבות ואנשי משרדיהם של בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק כמה יישובים וערים שאותם הם מייעדים לציבור החרדי. אם נרצה "צו גיוס" להתיישבות. הציבור החרדי מכיר את יו"ש. האוכלוסייה החרדית מהווה נכון להיום יותר מ-30 אחוזים מכלל תושבי יו"ש. הערים הגדולות ביותר ביו"ש הן חרדיות. עמנואל, בית"ר עילית ואחרות. החרדים הקובעים את ביתם ביו"ש מגיעים לשם מאינטרסים כלכליים, קהילתיים וגיאוגרפיים, ולא בהכרח מטעמים אידיאולוגיים.
אבל להנהגת ההתיישבות זה לא ממש משנה. בשנת 2026 הם צפויים ליישב מספר נקודות עבור החרדים. בין היתר "עיר התמרים" הסמוכה ליריחו, ישיבה חרדית בכפר עוגה, שניהם בבקעת הירדן. רק לפני כשבוע הוכרזו כ-700 דונמים של אדמות מדינה בשטח ליד קרני שומרון. השטח – "דורות" שמו – הוא סופר-אסטרטגי עבור ההתיישבות. הוא גם קוטע רצף טריטוריאלי פלסטיני, וגם מחבר רצף יישובים מקרני שומרון ועד גב היישובים אלקנה ועץ אפרים. שטח זה מיועד לציבור החרדי. את זה יש להוסיף ליישובי גוש עציון שמתרחבים באוכלוסייה חרדית. "המון יזמים חרדים כבר פנו אליי ומבקשים לדעת פרטים, הם בטירוף על זה", אמרה לי דמות בכירה מאוד שמקדמת את הבנייה באותן הנקודות.
החיבור בין הציונות הדתית לאוכלוסייה החרדית בהקשר ההתיישבות נעשה מתחת למנהיגים של שני המגזרים, בטח ברקע המתיחות שהולכת וגדלה בהקשר חוק הגיוס. עבור ראשי ההתיישבות מדובר בציבור שמביא מספרים גדולים של מתיישבים הנחוצים מאוד כדי לאייש את כמות היישובים שאושרה.
כדי לסבר את האוזן, במהלך שלוש שנות כהונתה הקימה הממשלה 69 יישובים, מעל 20 מהם חדשים לגמרי. המטרה היא לסמן את 2026 כשנת ביצוע ולייצר רגליים על הקרקע בכל אותן נקודות על המפה.
רק השבוע עלה גרעין משפחות לשטח חדש על כביש 505 באזור מגדלים שבשומרון. היישוב נמצא בנקודת אסטרטגית שבין לב השומרון לציר אלון. שמו של היישוב "רחבעם", ע"ש רחבעם זאבי ז"ל, שהיה גם מורו ורבו של ראש מועצת שומרון, יוסי דגן.
העלייה ל"רחבעם" בוצעה אחרי הכנות ארוכות, שכללו גיבוש קהילה ומשפחות והכנה לתשתיות. תמונות דומות נראה במרץ הקרוב גם בשא-נור. אך בשונה מאותן נקודות חדשות שהזכרנו קודם, לרחבעם ולשא-נור היו משפחות מוכנות. באותם יישובים חדשים צריכים תושבים בכמויות, ומהר. ולכן, פונים "לגייס" את הציבור החרדי.
קבוצת המחקר "תמרור", בראשותו של החוקר שאול אריאלי, ציינה כי עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלוש הערים החרדיות מודיעין עלית, ביתר עלית וגבעת זאב – אחראיות בעקביות ל־40–50 אחוזים מהגידול השנתי של כלל האוכלוסייה הישראלית ביו"ש. כל שאר היישובים, המאחזים והחוות גם יחד מתחלקים במחצית השנייה של הגידול.
למעשה, האוכלוסייה החרדית לא רק מגיעה באופן מאסיבי אלא גם משפיעה באופן דרמטי על הגידול הדמוגרפי של האזור שבו היא נמצאת. אריאלי עצמו טוען לאורך כל השנים כי מדיניות הממשלה והנהגת המתיישבים לא מצליחות להביא ציבורים רחבים ליו"ש.
נציין כי למרות זאת, הציבור מעבר לקו הירוק גודל וחצה את רף חצי מיליון. ראשי ההתיישבות מודעים לעובדה כי יצטרכו לשפר את קצב הגדילה וחושבים איך לממש זאת, אלא שכעת הם נכנסו למבחן הזמן. הם צריכים להספיק להקים תשתיות ולגבש קהילות ומשפחות במהלך שנת 2026 כי קיימת סכנה ל'מהפך' בבחירות, ובהרכב ממשלתי שונה ההחלטות שנתקבלו בקבינט הנוכחי סביר שלא ייצאו לפועל.
"מבחינה רגולטורית, אני יכול להקים יישוב בחצי שעה", אמר לי גורם מקצועי בכיר באחד ממשרדי הממשלה והוסיף "אבל הסיפור זה תשתיות, כבישים, מוסדות חינוך, קהילות, משפחות, מבני מגורים ראויים – ואלו דברים שלוקחים זמן. לא כל המשפחות יכולות לחיות בתנאים קשים על גבעה ולשרוד שם. יש קהילות שצריכים לראות את השינויים ואת התוכניות בעיניים, ולכן מגבירים מאמץ".
כאמור, גיוס משפחות חרדיות למשימת ההתיישבות נמצא על השולחן, בין יוזמות נוספות. ראשי ההתיישבות שנמצאים במרוץ נגד הזמן יצטרכו לתמרן בין הקמת תשתיות והבאת הציבור החרדי בהמוניו – זאת במקביל לפירוק משבר חוק הגיוס, המאיים לפגוע במרקם בין הציבורים.
