פייק ניוז – ממשה ועד היום

הפצת ידיעות כזב ('פייק ניוז') היא תופעה אנושית שמלווה את האנושות משחר ימיה. הפצת ידיעות שקריות לחלוטין, או חצאי אמיתות, משמשות ככלי בידי בעלי אינטרסים, למטרות אפלות וציניות מסוגים שונים. לעיתים הן מומצאות ביודעין, בכוונה תחילה, כדי לקדם אג'נדות, לקדם ולפאר את מפיציהן, או לפגוע ביריביהם. מפחד או מתקווה. לעיתים אלו בעלי תפיסות חולניות, או אנרכיסטיות, שנהנים לראות את החברה האנושית בכאוס ואבדן עשתונות. ויש והן נולדות כי היה מי שרצה להאמין שאכן כך היה (רק שהמציאות לא אפשרה לכך לקרות).

לידיעות הכזב אין גבולות ואין קוים אדומים גם כאשר מדובר בתחומים רגישים וקדושים וגם כאשר הם עלולים לגרום לנזקים כבדים.

תקופות משבר ואי וודאות הן שעתן ה'גדולה' של מפיצי ידיעות הכזב, שמנצלים את הצימאון של הציבור למידע.

אז מה נשתנה בתחום ידיעות הכזב ברבות הימים? הכלים והיקף הנזקים. הנגישות של תקשורת ההמונים, והרשתות החברתיות שמאפשרות להדהד ידיעות כזב, ללא בקרה, למעגלים רחבים.

פרשת תרומה מתחילה סדרה של פרשיות הקמת המשכן. מהציווי האלוקי, איסוף התרומות והתכנון, הבנייה של הכלים וחלקי המשכן ועד הקמתו והשראת השכינה בתוכו. במוקד הפרשיות מי שהנהיג את הקמת המשכן – משה ובצלאל. במספר מקומות מציינת התורה את ההתאמה המוחלטת והנאמנות של מקימי המשכן לציווי האלוקי ללא סטיה כלשהיא: "ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. ויעשו בני ישראל  ככל   אשר   ציוה  ד' את משה כן עשו" (שמות לט לג, ועוד).

בשל כך יש צורך לבאר מדוע בסוף הקמה, משה רבנו מגיש דו"ח מפורט ומדוקדק על הכל?: 'אלה פקודי המשכן', ולמה עשה עמהם חשבון? הקב"ה יתברך שמו מאמינו, שנא' (במדבר יב): 'לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא', ולמה אמר להם משה בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם?  אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר (שמות לג): 'והיה כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה' (שם /שמות ל"ג/) 'והביטו אחרי משה', ומה היו אומרים? וכו'. ר' חמא אמר: היו אומרים: חמי קדל דבריה דעמרם (ראה צווארו העבה של בן עמרם א.ש.), וחברו אומר לו: אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר?! כששמע משה כך א"ל משה: חייכם נגמר המשכן אתן לכם חשבון! אמר להם: בואו ונעשה חשבון, הוי 'ואלה פקודי המשכן'".(שמו"ר נא, ו). "הלא תראה כי היו אומרים שקר למצוא דברים לגנאי בשקר". (מהר"ל דה"ח – א, י).

הציניות של 'ליצני ישראל', שהתנגדו למנהיגותו של משה רבנו לא ידעה גבולות. הם ביקשו לפגוע בשמו של משה ובאמינותו, האיש הקדוש שהקב"ה העיד על יושרו ואמינותו! בהפצת ידיעת כזב, שמצבו הכלכלי בא לו ממעילה בכספי תרומות המשכן ל"ע. למשה לא היתה ברירה אלא לתת דו"ח כדי להזים אותה.

חמורה מכך היתה ידיעת כזב נוספת שהפיצו מתנגדיו של משה רבנו: "'וישמע משה ויפול על פניו' מה שמועה שמע? וכו'. שחשדוהו מ'אשת איש'! שנאמר (תהלים ק"ו): 'ויקנאו למשה במחנה'. וכו'. מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה (הזהיר את אשתו שלא תתייחד עם משה א.ש.), שנאמר (שמות ל"ג): 'ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה'" (סנהדרין קי א). "יצא מחוץ למחנה שלא יחשדוהו עוד" (רש"י שם). ידיעת הכזב שהפיצו מתנגדיו של משה רבנו, אילצה אותו לגזור על עצמו בידוד מחוץ למחנה.

מה מניע את מפיצי 'ידיעות הכזב' בנושא חיסוני הקורונה, המפיצים חצאי אמיתות וגם שקרים, לאחר שנפטרו ממנה כבר יותר מ-5,400 נפטרים ל"ע? מדוע הם זורעים מבוכה ופחד בציבור ומסכנים את בריאותו?! האם רק הפחד בפני הלא נודע?! או סיבות אחרות?

כנראה שאין לכך תשובה אחת, ועדיין אלו ידיעות כזב! זו לא תופעה חדשה.

(תרומה תשפ"א)