אלישע בן קימון (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)בימים האחרונים מתחוללת סערה בגבעות יהודה ושומרון, בעקבות מכתב רבני השומרון שפורסם בשבוע שעבר ובו מציינים הרבנים שורת הנחיות לנערים שעיקרן מניעת אירועי אלימות ופשיעה לאומנית. מאחורי הקלעים נגיד כי המכתב נוסח שבועות ארוכים ועבר המון גרסאות עד שהסכימו לו הרבנים שחתומים עליו.
פרסום המכתב חשף את המאבק שמתחולל מתחת לפני השטח, והוא הקרב בין נערי הגבעות והמאחזים, לבין אנשי ההתיישבות הממסדית המזוהים יותר עם ראשי המועצות והשרים, על ליבם של הרבנים.
בגילוי הדעת שכתבו הציבו הרבנים קווים ברורים: הקמת התיישבות בשומרון – רק בתיאום עם "ועדה אזורית", ובאירוע פרובוקציה כנגדם (כלומר עימותים עם פלסטינים) – לפנות לצה"ל ולמועצה. הנחיה נוספת לנערי הגבעות ובכלל, אלימות מכל סוג – אסורה.
אלו דברים חדים שלא נכתבו מעולם במסמך רשמי של הרבנים האלה. כשמביטים על רשימת הרבנים החתומים על המסמך מגלים כי מדובר ברבנים מוכרים מאוד שמסתובבים בגבעות. ביניהם הרב אליקים לבנון – רב השומרון וראש ישיבת ההסדר אלון מורה, הרב משה אודס – רב היישוב צופים, הרב דוד דודקביץ' – רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל, הרב נריה טייץ – רב היישוב פדואל, הרב אהרון כהן – רב היישוב יקיר, הרב דניאל לונצר – רב היישוב איתמר, הרב אליעזר מלמד – רבה של הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה, הרב שמעון רוזנצויג – רב היישוב כפר תפוח, הרב דניאל שרשבסקי – רב היישוב רחלים.
וכך הם כותבים: "על כל אשר יישוב ארץ ישראל יקר בעיניו וליבו חפץ להקים עוד חווה או נקודת אחיזה בשטחי מועצה אזורית שומרון, לפנות לוועדה האמונה על כך, ולעלות רק לאחר תיאום והסכמה עם הוועדה".
למעשה, הרבנים מורים כאן לנערים לתאם כל עלייה שלהם למאחזים עם המועצה – דבר שלא קרה מעולם. לרוב, נערי הגבעות מקימים מאחזים בשטחי B ולא שואלים אף אחד. הם מתעמתים עם כוחות הביטחון, משום שהם נמצאים במקומות אסורים וללא כל תיאום. הרבנים כאן מיישרים קו עם ראשי המועצות והצבא – אירוע משמעותי מאוד.
בנוסף, לא ברור מהי אותה "ועדה" עליה הם מדברים. ספק אם הנערים מכירים בה בכלל. בהמשך מדברים הרבנים על מניעת אירועי האלימות וכותבים כך: "ככלל אנו מתנגדים לאלימות מכל סוג שהוא; מציאות החיים בגבעות ובחוות יכולה להכיל חיכוכים מורכבים מול מגוון אירועים הדורשים גבורה ומסירות. אם חלילה פורעים מנסים לפעול כנגד חוות או נקודות ההתיישבות, אין לנהוג באלימות מכל סוג שהוא, אלא להתקשר לכוחות הביטחון או למועצה על מנת לטפל באירוע". כאן באומץ יוצאים הרבנים, לטעמי בפעם הראשונה, בקריאה ברורה שלא לנקוט באלימות אלא להזעיק את הצבא.
התגובות בגבעות היו קשות. חלק מהאנשים אף פנו לרבנים במכתב משלהם, ובו טענו כי מכתב הרבנים "מנותק מהמציאות" וכי הוא "בושל" על ידי השב"כ והצבא. עוד טענו נגד הרבנים כי הם כלי משחק בידי בכירים במערכת הביטחון שכתבו להם מה להגיד.
תופעת הפשיעה הלאומנית שהלכה וגברה בשנה האחרונה והפכה מתועדת ברשתות בלי כל חשש של אותם פורעים, קיבלה עם המכתב זעזוע. אם היה מדובר ברבנים מהמיינסטרים של הציונות הדתית שאינם מזוהים עם הגבעות, זה עוד היה עובר. אך ברגע שעל המכתב חתומים רבני יצהר, איתמר ורב השומרון בעצמו – הדבר מקבל משמעות אחרת.
גורמי צבא בכירים מסבירים כי אירועי הפשיעה הלאומנית פוגעים בהתיישבות, שכן הם מסיטים כוחות מקידום החלטות הקבינט ויישומן בשטח, כמו פתיחת הצירים וההכנה של השטח לקראת הגעת תושבים בשא-נור, למשל. הרבנים, אני מניח, קיבלו הסבר מפורט על הנזק שנגרם מפעילות אלימה להתיישבות, ולכן כתבו בצורה מאוד מסויגת את מכתבם. ועדיין, מדובר בצעד שלא קרה קודם בכל הקשור לגינוי אירועי האלימות והפשיעה הלאומנית.
