שנוולד אליעזר חיים (רב, אל"מ במילואים, ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)
ריח בחירות באוויר. כפי הנראה הבחירות תתקיימנה רק בעוד כחצי שנה, ובכל זאת מפת המפלגות מתחילה להתארגן ולהתמקם, והקמפיינים המפלגתיים כבר בעיצומם. לרבים הייתה ציפייה שאירוע בסדר גודל תנ"כי של המחדל והאסון בשמחת תורה יגרום למפץ פוליטי, ושהתנפצות הקונספציות והפרדיגמות שהביאו אותנו למחדל ולאסון תניע תהליך ציבורי של הפקת לקחים, ושכישלון מנהיגים ביטחוניים ומדיניים יביא לשינויים דרמטיים בהנהגה הציבורית. נכון לעכשיו, הדבר אינו בא לידי ביטוי במפת המפלגות. היא נראית דומה מאוד לערב הבחירות הקודמות, לפני ארבע שנים. כל הסקרים מראים שבציבור בישראל חל שינוי תודעתי ותפיסתי מובהק בהשקפותיו הדתיות, הפוליטיות והחברתיות; מבחינה פוליטית הוא זז ימינה. לעומת זאת, לעת עתה במפה הפוליטית אין שינוי של ממש, למעט שינויים קוסמטיים (שמות מפלגות) ותזוזות של אותן דמויות מכאן לכאן (איחודים ופיצולים, או מעבר ממפלגה אחת לשנייה).
בעולם יש שני יסודות חיוניים: יסודות קבועים ויסודות דינמיים, המתחדשים ומשתנים כל העת. היסוד המתחדש הוא למעשה סוד הזרימה והדינמיות של החיים; קיבעונו הוא יסוד הניוון ואובדן החיים. את היסודות הקבועים צריך לחזק באופן קבוע; ערעורם עלול לערער את יציבות העולם. מאידך, קיבוע היסודות הדינמיים ומניעת התחדשותם עלולים לשתק את החיים ואת ההתקדמות הבריאה של העולם. לעיתים הופכים את היוצרות: מבקשים לערער את היסודות הקבועים ולקבע את היסודות שצריכים להתחדש. ערכי הנצח – האמונה, המוסר וקיום המצוות – הם יסודות קבועים שאינם משתנים לעולם; אולם המציאות ואורחות החיים שלנו משתנים במשך הזמן. בהתאם לכך, פסיקת ההלכה מיישמת את עקרונות הנצח ההלכתיים אל מול המציאות הדינמית המשתנה, בחיי הפרט ובחיי הכלל.
האדם שואף ליציבות ולוודאות, ומגבש לעצמו פרדיגמות שיאפשרו לו להתנהל ולשלוט בתמונת עולמו. הדבר מקנה לו תחושת שליטה, ביטחון ושכנוע עצמי בצדקת דרכו. לאורן הוא מפתח אורחות חיים, שגרה והרגלים. המציאות הדינמית גורמת לכך שלעיתים הפרדיגמה של אתמול, שהייתה רלוונטית וסייעה להתנהלות, כבר אינה רלוונטית למחר, ואף עלולה לשבש את ההתנהלות ולגרום לנזק. כאשר המציאות משתנה, או כשהפרדיגמות והקונספציות היו שגויות ובמבחן המציאות הן מתרסקות ומביאות למשבר, מתבקש חשבון נפש והפקת לקחים. אולם הטבע האנושי מתקשה להודות בטעותו, וקיימת נטייה טבעית שלאחר ההתאוששות מההתרסקות ומהמשבר לחזור לשגרה המוכרת, לפרדיגמות המוכרות של אתמול – לכל היותר עם שינויים קלים, לא מהותיים – ולהשתכנע שהפעם זה יעבוד. קשה לבצע שינוי עמוק ויסודי ולהתחדש. כך הוא ברמה האישית, ועוד יותר ברמה הלאומית.
תורת הנצח שלנו משלבת בין היסודות הקבועים והנצחיים לבין היסודות המתחדשים. היא יוזמת התחדשות ואינה מחכה שתתרחש כתוצאה ממשבר, ומוציאה את האדם לחרות ממאסר הקיבעון. ההתחדשות מתממשת, במציאות ובנפש האדם, במעגלים-מעגלים, זה בתוך זה: מעגל יומי, שבועי, חודשי, שנתי, שבע-שנתי (שמיטה) ויובל. התחדשות זו נחוצה לרעננות ולוויטאליות של עבודת ה', המאפשרת לה להתחדש ולהתקיים לנצח.
במעגל היומי: "הענין הוא כי השי"ת מחדש בכל יום מעשה בראשית. ומאחר שיש התחדשות בכל יום בטבע הבריאה שהיא החיצוניות, מכ"ש שיש התחדשות בכל נפש ישראל בכל יום, בכח התורה" (שפ"א חיי שרה – תרמ"א).
ובמעגל השנתי: "כי בכל שנה מתחדש סדר הבריאה וכו', וכמו שהמידה בשמים כך למטה וכו', ובאמת בכל דור מתגלה דרך חדש עפ"י התורה וכו'. פי' שיש דרכים חדשים בתורה שעדיין לא יצאו מכח אל הפועל עד שיבוא הזמן והדור אשר ביגיעתם בתורה יתגלו הדרכים הנ"ל" (שפ"א סוכות, דברים, עמ' 214). "וכך שמעתי מפי אא"ז מו"ר ז"ל פי' הפסוק 'בינו שנות דור ודור', שיש בכל שנה ושנה הבנה חדשה בתורה" (שם, עמ' צ"ט).
בפרשתנו אנו לומדים גם על המעגל השבע-שנתי של שנות השמיטה ועל מעגל היובל, אחת לחמישים שנה, שבו תוקעים בשופר לחרות, להעבדים ולשיבת הנחלות לבעליהן המקוריים. שני המעגלים האחרונים מכוונים הן ליחיד והן להתחדשות המרעננת ומחזקת את האומה והמדינה: "…וכעין זה גם יום הכיפורים של שנת היובל; בכוחו תזכה האומה לתחייה חברתית ומדינית; וזו מעלה ארוכה ליחסי האומה – כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד; והרי זו מתנת חסד של א-ל כל יכול עושה פלא. חוסר השוויון של הרכוש וכל רב-גוניות גורלות בני האדם הביאו לידי תוצאות מנוגדות – של עושר ועוני, של תלות ועצמאות; והרי אלו מומים שחיי החברה לקו בהם כלפי פנים; והיחסים המדיניים שבין האומות הרסו את מעמדן כלפי חוץ; ועל כל אלה יכפר היובל, ואת כל אלה הוא ימחה. חסד ה' יחזיר לאומה את בריאותה החברתית ואת חירותה המדינית; והאומה תחדש ימיה כקדם – כביום היווסדה על-ידי מתן תורה; כי ה' חידש את חירותה ועצמאותה – כלפי פנים וכלפי חוץ; וכך תלך מיובל אל יובל, עד שתגיע אל המטרה שלשמה נוסדה. או אז תופיע בקרב העמים, ואורה יגיה עד למרחוק; והיא תקרא אל כל העמים לעלות אליה; ממנה ילמדו את דרכי ה', שרק בהן ערובה למשפט ולחירות ולשלום עולמים בארץ (ישעיה ב, א ואילך). אותה תחייה מדינית של האומה תלויה בידי ה'; כנגדה תקיים גם האומה את שני המעשים הגדולים התלויים בידי אדם: היא תתחדש ותחזיר עטרה ליושנה על-ידי שמיטת קרקעות ושילוח עבדים; והיא לא תקיים את שני אלה כתקנה אנושית-מדינית, אלא תכריז עליהם בשם ד' על-ידי תקיעת שופר; והם יהיו לה תוצאה משפטית של שלטון ד' ושל זכות בעלותו הקדמונית" (רש"ר הירש, ויקרא כה, י').
לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ
