קורח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? אלא שעינו הטעתו. ראה אדם אחד ששמו מתחיל באות ק', ואף הוא התחבט בשאלה: בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה? ואף הוא נענה והלך והוציא ספר. ובאותם ימים כל מי שמלאו לבו הוציא ספר, ורבו הספרים מן הקוראים. והיו עושים יריד וקורין אותו שבוע הספר, וכל דכפין ייתי ויעיין.
וראה שהדפיס ספרים הרבה ואין קונה להם. והיה עומד בדוכנו ומסביר לעוברים ושבים שאין זה ספר ככל הספרים. וכדרך העולם, מששמעו שאין זה ספר ככל הספרים, מיהרו לקנות ספר אחר. עמד באמצע היריד ובטנו קרקרה בו. עזב את דוכנו ביד מי שעזב, ויצא להשקיט רעבונו.
ובאותה שעה היה אחד מתלמידי הטבחים, המתקראים בימינו סו־שף, שומע את קורח נוטל טלית בידו ואומר: טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית? אמר בליבו: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין? מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכיסא הכבוד. הלך והזמין שלט למסעדתו, וציווה למאייר שיכתוב: "תכול־הים". אלא שעינו הטעתו, ותאוותו לבשר העבירה אותו על דעתו, ויצא מתחת יד האומן: "טחול הים".

kimberly-farmer-unsplash
פגש אותו אחד ששמו מתחיל בק' את הסו־שף ואמר לו: במידה שאדם מודד בה מודדין לו. אני נתפתיתי אחר הספרים ונותרתי עם ערמות שאין בהן דורש, ואתה נתפתית אחר התכלת ונותרת עם הטחול. צחקו שניהם והלכו לדרכם.
לא עברו ימים רבים, ומצא אותו אחד ששמו מתחיל בק' עצמו מהלך לבדיקות הרופאים. אמרו לו: גידול גדול, של 13 סנטימטרים, יש לך על הטחול. מייד התחיל מחשב כמה הם 13 סנטימטרים בטפחים ובאצבעות, שמא טפח ומחצה הם, ואף כאן רמז יש בדבר.
באותה שעה נזכר בשלט המשובש שראה ביריד: "טחול הים". אמר: ריבונו של עולם, על הספרים מחלת לי, על התכלת מחלת לי, אבל על משחקי מילים אינך מוותר. ולא שהייתה זו מידת הדין, אלא שמידת הלצון היא. שכל ימיו היה מהתל במילים, ולבסוף נמצאה מילה אחת מהתלת בו.
קורח, שפיקח היה, עינו הטעתו. ואני, שאינני קורח ואינני פיקח כל כך, לא עיני הטעתני אלא לשוני. שכל ימיי אני מחפש קשרים בין מילים. עד שיום אחד מצאה מילה אחת את הקשר אליי.
