מינצר בניה (דיין בבית הדין ארץ חמדה, ר"מ סדר ערב בישיבת הר עציון)הרב בניה מינצר על: הרב הראל דביר
את הרשומה הבאה בסדרה אקדיש לדמותו של הרב הראל דביר, מעמודי התווך של הכתיבה התורנית שבמחוזותינו, ושל היצירה התורנית בכללותה.
הרב הראל נולד וגדל בקדומים, למד בתלמוד תורה ברקאי ובמדרשיה. לאחר מכן, למד שנים רבות ועלה והתעלה בתורה בישיבת 'תורת החיים'. שם הצטיין בעומק לימודו, חדות וזריזות מחשבה, ויכולת כתיבה יוצאת דופן, והתבלט כאחד מבכירי הישיבה.
בתקופה זו התקרב מאוד לראש הישיבה, קנה ממנו דרכי עיון ולימוד, והופקד על עריכת ספריו בעיון הלכה ובמחשבה.
בשנים האחרונות, הרב הראל איננו חלק מהקהילה והישיבה. הוא משמש כחוקר במכון צומת, שם הוא מגייס את המומחיות המחקרית והפסיקתית שלו, וכן את היכולת לנחות לבירור מדויק של המציאות – לפסיקת הלכה בשאלות הטכנולוגיות המתחדשות חדשות לבקרים.
כמדומני, אין מי שעוסק בכתיבה ויצירה תורנית שלא נתקל בשמו של הרב הראל. וזאת בכמה מעגלים מתרחבים. ראשית, מדובר בכותב תורני פורה בצורה יוצאת דופן, אף ביחס לכותבים מיומנים וותיקים בהרבה.
כבר בגילו הצעיר, הוא חתום על עשרות רבות של מאמרים, וייתכן שאף מעבר לכך, בכל כתבי העת והבמות התורניות הידועות והנחשבות.
ואין מדובר רק על כמות, רוחב היריעה מפעים: החל מכתיבה ביחס לטכנולוגיות מתחדשות, הלכות רפואה, שאלות חברתיות מתחדשות ועד כתיבה ביחס להלכות המקדש וקודשיו. ואף פרסם שני ספרים העוסקים בהלכות 'קודשים' מתוך זוית הלכתית ייחודית ביותר.
אך מעבר לכך. הרב הראל משמש כחבר ועורך בכתבי עת רבים: מעלין בקודש, האוצר, פשטות המתחדשים, אסיף ואלומות– ובכך מסייע להשבחת היצירה התורנית בכללותה (אגב, מדובר במנעד תורני וסוציולוגי רחב ומרשים במיוחד).
רובד נוסף (שלהפתעתי הכרתי רק לאחרונה). הוא פעולתו המרכזית באתר 'אסיף'. מדובר באחת הפלטפורמות התורניות-דיגיטליות החשובות בכלל, ובעולם התורה הדתי לאומי בפרט. המשמרת ומאגדת את היצירה הכתובה של עולם התורה הדתי לאומי לגווניו – ומאגדת כתבי עת וספרי עיון בכל חלקי התורה מרבני הציונות הדתית.
כאן, מתגלה גם כוחו המעשי של הרב הראל: שיוזם, יוצר קשר עם מחברים ודואג להעלאת ספריהם לרשת. ובעיקר: עובר על חומר רב של מאמרים ופרקים בספרים תורניים ומקטלג אותם לפני נושאים והקשר. בכך הרב הראל תורם תרומה משמעותית לשימור, הפצת ואצירת התורה של בתי המדרש במחוזותינו.
מעניינת במיוחד דרכו בהכרעת הלכה. שיטתו חריגה מאוד מהמצוי במחוזותינו, ומזכירה במובנים רבים את בית מדרשו של החזון איש וההולכים בעקבותיו.
עיונו אינו מתבסס על סברות הלב ושרטוט עקרונות מופשטים, אלא על ניסיון להתמודד עם המהלכים המרכזיים שבכל שיטה, על הקשיים הטקסטואליים והסברתיים שהם מתמודדים עמם. ומתוך עמל מקיף ומדוקדק מעין זה אף לחתור למהלך המסתבר והמרכזי להלכה. סגנונו העמלני גורם להיקף הכתיבה להיות מפליא עוד יותר.
בנוסף לכך, דרכו לפתוח את הסוגייה ופרשניה לאורכה ולרחבה, אך לא כסגנון הישבתי שמטרתו ריבוי אפשרויות, אלא מתוך הרצון להגיע להכרעה ולהבין מהו המהלך המרכזי והמסתבר על פי רוב הפרשנים, או על פי הקריאה המסתברת בסוגיה. בהתאם לכך, הוא ער במאמריו אף לשאלות של גרסאות, וכל זאת כדי להכרעה הנכונה.
בנוסף, עיונו איננו מתרכז רק בעקרונות, אלא בליבון הפרטים בסוגיה בסוגיה. ויתירה מכך, העיונים כוללים את בירור המציאות המעשית לפרטי פרטים. והדברים אינם אמורים רק בשאלות הלכתיות-טכנולוגיות שבהם הוא מרבה לעסוק. אלא גם בדיונים רבים ומקיפים שבהלכות קודשים, שם ניכרת הנטיה ה'פרקטית' שבכתיבתו – שמוסיפה לכתיבה בתחום זה ייחוד רב.
כרגיל, אשמח לכל תגובה והערה, ולשיתופי פעולה בהכרת והנגשת תורת בתי המדרש שלנו לציבור הרחב. benayamr@gmail.com
