ליפשיץ עפרה (ממובילות פורום 'שותפות לשירות')מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה קיומית, אך בין כותלי הכנסת מתחולל השבוע מחטף המאיים לפרק את צבא העם מבפנים. בבליץ חקיקה דורסני מקודמות שתי יוזמות חוק שמשמעותן אחת: הענקת פטור מוחלט וחסינות גורפת מהגנת המולדת לרבע מכלל חייבי הגיוס. המסר המועבר לציבור המשרת והמדמם ברור ומקומם – התייצבות למערכה היא עניין של לבוש מגזרי. תלבש שחור-לבן, ותקבל פטור.
הנדבך הראשון לחרפה זו הוא חוק יסוד: לימוד התורה. מדובר ביוזמה המבזה את התורה ומבקשת ליצור מעמד אריסטוקרטי בעל עליונות חוקתית לכל מי שרשום בישיבה חרדית, על פני יתר אזרחי המדינה. עיגון לימוד התורה כערך-על משפטי נועד להכשיר את קבורת השוויון בנטל, ולהזרים מחדש תקציבי עתק והטבות למשתמטים – עד לכדי תגמול העולה על זה של הלוחמים עצמם. הפיכת התורה לקרדום לחפור בה לשם התחמקות מחובה קיומית, היא חילול השם הגדול ביותר.
במקביל, מקודם "חוק המעצרים", המהווה בפועל חוק חנינה גורף לעריקים. באמתלה לפיה אכיפה חוקית "מרחיקה מגיוס", החוק מורה על הפסקת הליכים משפטיים ופורש רשת הגנה על 90,000 חרדים המוגדרים משתמטים לפי חוק. המנגנון המוצע אינו אלא אחיזת עיניים, בפרט לאור התנגדותם הנחרצת של הנציגים החרדים לפיקוח ביומטרי אמין, ישים במהירות ויעיל.
מול פני הרעה הזו, פשיטת הרגל המוסרית של מפלגת "הציונות הדתית" זועקת לשמיים. במקום להילחם על תורה שיש לצידה מעשה, ועל ביטחון המדינה, נבחריה התנו את תמיכתם בחוקים תמורת דאגה לישיבות ההסדר הציוניות. ברגע שקיבלו את מבוקשם, הם הפנו עורף ללוחמים והוכיחו כי הם נאמנים לברית הפוליטית עם החרדים, יותר מאשר לברית סיני המחייבת ערבות הדדית.
הצבעה בעד החוקים האלו, מהווה שיתוף פעולה אקטיבי עם החורבן המוסרי. כדי לבלום את האסון, חובה להתייצב איתן ולהצביע נגד חוקי האפליה. כל בחירה אחרת תהיה אות קין על מצחם של מי שנושאים את שם הציונות והדת לשווא.
