בן קימון אלישע (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)צמד המילים "היפוך קנים" הפך בימים האחרונים למטבע הלשון החם ביותר במערכת הביטחונית והפוליטית מעבר לקו הירוק. התרחיש שמאחורי המושג הזה מעביר צמרמורת בכל בית בישראל. אנשי מנגנונים פלסטינים חמושים שמפנים את כלי הנשק שלהם כלפי יישובים ואזרחים ישראלים, פולשים לחוות וליישובים, ומנסים לשחזר ביהודה ושומרון את זוועות ה-7 באוקטובר. מדובר באירוע קיצון ובתרחיש בלהות שאותו צה"ל מכיר ותרגל מספר פעמים. אלא שבמשך תקופה ארוכה, התוכנית האופרטיבית הזו הייתה שמורה תחת מעטה צנזורה. והנה, בשבועות האחרונים, הלוט הוסר. צמד המילים יצא פתאום לאור ומככב ללא הפסקה בהודעות לתקשורת של ראש הממשלה נתניהו ושל שר הביטחון ישראל כ"ץ. יתרה מזאת, שר הביטחון אף פרסם בפומבי את קווי התוכנית וקבע כי במקרה של "היפוך קנים" תוכרז מלחמה כוללת נגד הרשות הפלסטינית מערכה עוצמתית שתכלול מתקפות מהאוויר ומהיבשה, פינוי נרחב של תושבים, סיכול בכירים והרס תשתיות במודל עזה ולבנון.
איך תוכנית ביטחונית מסווגת הופכת פתאום למנשר הסברה שמפורט לפרטי פרטים? התשובה היא כמובן בחירות. אם שואלים את הפוליטיקאים, יהודה ושומרון נמצאת כפסע מ"היפוך קנים" ומהסלמה חסרת תקדים. אך אם שואלים את הצבא, התמונה בשטח מורכבת בהרבה. גורמים ביטחוניים מבהירים באופן חד-משמעי כי נכון לרגע זה עם דגש על המילה כרגע אין שום התראה קונקרטית או אינדיקציה מודיעינית בשטח לתרחיש כזה. אותו הפער קיים גם ביחס להצהרות השר על כך שצה"ל "יכבוש עוד מחנה פליטים בקרוב". בצבא מודים שישנן תוכניות אופרטיביות מוכנות לכל תרחיש ומחנה, אך מבהירים כי כרגע אין כל החלטה להפעיל תוכנית כזו, שכן כיבוש מחנה פליטים אינו עוד כותרת לעיתון אלא מהלך שדורש הסטת כוחות משמעותית שתפגע ישירות במאמצי צה"ל ובמוכנותו בזירות הלחימה האחרות.
הפער המדאיג שבין הציטוטים הפוליטיים החמים לבין המציאות הביטחונית בשטח מחייב את הציבור לגלות ערנות כפולה. לא להתפתות לאמירות קיצוניות ומפחידות מחד גיסא, אך חלילה לא להירדם על המשמר מאידך גיסא. השטח ביהודה ושומרון עבר שינוי מהותי. משפטי. תכנוני, התיישבותי וגיאוגרפי. המלחמה על שטחי c בעיצומה. כיום פועלות בשטח כ-160 חוות חקלאיות. קצינים בכירים בצה"ל מסבירים כי מדובר בזרוע שתורמת לא רק ערכית וחינוכית, אלא מהווה מרכיב ביטחוני קריטי. בהתאם להנחיית המל"ל למאבק על שטחי C, החוות הללו מייצרות נוכחות ואחיזה, ובמערכת הביטחון מבינים כי חייבים לייצר תקנה שתגן עליהן. כחלק מלקחי ה-7 באוקטובר, מבהיר גורם ביטחוני בכיר את חשיבות מתיחת הגבולות "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו מפלצות על הגבולות". המטרה היא לייצר שטחי ביטחון בעומק שטח האויב שוליים רחבים שיאפשרו לצה"ל מרחב תגובה מהיר לתיקון כל טעות או חדירה.
נדבך דרמטי נוסף הוא הפעילות ההתקפית של פיקוד המרכז במחנות הפליטים בצפון השומרון, הכוללת הריסת בתי מחבלים, הרחבת צירים וכתישת תשתיות הטרור. השבוע הצהיר בג"ץ כי על צה"ל לספק תשובות לתושבי המחנות הפלסטינים מתי יוכלו לשוב לבתיהם, מה שגרר תגובה ניצית ומוצדקת מצד שר הביטחון על כך שאין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בעניינים ביטחוניים מובהקים. הגיבוי המשפטי להרס התשתיות לא ניתן בחלל ריק. גורם ביטחוני משחזר כיצד הגיע לבג"ץ עם רשימה שחורה של 192 מחבלים המרכיבים את "הכתיבה"- גדודי הטרור שהוקמו במחנות, מה שסלל את הדרך לאישור המהלכים הדרמטיים.
כדי להבין את גודל הסיר המבעבע ביו"ש, מספיק להסתכל על הנתונים היבשים של פיקוד המרכז. כ-1,500 מחבלים חוסלו באזור מאז פרוץ המלחמה. נכון להיום יש 30% אבטלה בצד הפלסטיני, שגורמת לציבור המקומי להביט על השינויים בשטח כעובדה מוגמרת. "הם מתייחסים לזה כאל סיפוח דה פאקטו" אומר קצין בכיר. כ-600 רחפנים הוחרמו במהלך השנה האחרונה בלבד, חלקם נחשפו במקומות מסתור מתוחכמים כמו בתוך בובות משחק. במקביל המערכת פועלת באגרסיביות מול הברחות רחפני סיב וחומרים דו-שימושיים בגבול המזרחי. בנוסף הערכות הן שבין 800 ל-1,500 שב"חים פלסטינים עדיין מצליחים לחדור לישראל בכל שבוע.
השטח ביהודה ושומרון רוחש וגועש, והחשש הגדול במערכת הביטחון הוא שארגון חמאס ינסה לפעול דווקא עכשיו, בואכה מועד הבחירות בישראל. בעזה, יכולותיו של הארגון מוגבלות וצה"ל ממשיך לסכל בה תשתיות באופן רציף; פיגועים בחו"ל הם אופציה מורכבת בהרבה. המצב הזה מותיר את יהודה ושומרון כזירה הזמינה והעיקרית שבה חמאס יכול להוציא לפועל פיגוע איכותי שיטלטל את המדינה. אם מוסיפים לכך את מאות המחבלים ששוחררו בעסקאות האחרונות ושבים לבתיהם ביו"ש כשהם חשים "חוב מוסרי" לחמאס, מקבלים חומר נפץ שממתין לניצוץ. בימים של מערכת בחירות יצרית, הגבול בין אזהרת אמת לבין פוליטיקה של הפחדה הופך מדאיג ודק במיוחד. עברנו יותר מידי בשלוש השנים האחרונות. כל פיסת מידע מכל זירה הופך מהר לשמועה ומייצרת סטרס שלא נגמר. כאן האחריות של כולם. כדאי שאמירות על ביטחון יהיו מבוססות ויצוקות אחרת נכנס לסחרור מסוכן ונראה צל הרים כהרים.
