בפתח פרשתנו, מצווה הקב"ה את אברהם אבינו: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א').
רבנו חיים בן עטר, האור החיים הקדוש, מדייק בלשון הכפולה "לך לך" כי אין זו רק הליכה פיזית, אלא זהו גם מסע רוחני לעבר השלמת הנפש. ההליכה היא "לטובתך ולהנאתך", שכן רק על ידי התנתקות מהרגלים ישנים ומסביבה מעכבת, יכול האדם להגיע אל תכליתו האמיתית ולגלות את כוחותיו הטמונים בו.
ממשיך בקו זה הסבא קדישא, רבי יעקב אבוחצירא (ה'אביר יעקב'), ומלמד בספרו 'פתוחי חותם' כי "מארצך" מרמז על הארציות והחומריות של האדם. הציווי לאברהם, ודרכו לכל אחד מאיתנו, הוא להתעלות מעל לתאוות העולם הזה, לשבור את המידות הרעות ולהפוך את השממה הרוחנית לקרקע פורייה של תורה ומצוות. הליכה זו דורשת אמונה תמימה, שכן היעד נותר בתחילה נסתר – "אל הארץ אשר אראך".
עמוד התווך של חכמי מרוקו, רבי רפאל אלנקווא (ה'מלאך רפאל'), מוסיף בספרו 'קרני ראם' יסוד עצום: ההליכה אל הבלתי נודע מחייבת מידת ביטחון מוחלטת וסבלנות אין קץ. הברכות המובטחות לאדם אינן מגיעות מיד, אלא נבנות מתוך עמל, ניסיונות ואמונה יומיומית, כפי שנאמר בהמשך" :וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (שם, ב'(.
מסר זה משתקף בסיפור עממי נודע ממרוקו על חסיד שנקלע למצוקה כלכלית קשה, שפנה אל הצדיק המפורסם רבי חיים פינטו, הגדול ממוגאדור, וביקש ברכה לפרנסה. הצדיק הורה לו בביטחון: "ארוז את חפציך, צא לדרך לעיר אחרת, ושם תראה ברכה". החסיד, למרות הקושי הגדול לעזוב את ביתו, האמין בדברי חכמים ויצא לדרך הארוכה, שבועות ארוכים נדד ללא הצלחה נראית לעין, אך לא איבד את אמונתו. באחת הערים, פגש סוחר עשיר שחיפש שותף ישר דרך להקמת עסק חובק עולם. השניים נהיו שותפים, העסק שגשג, והחסיד הפך לעשיר מופלג. כשחזר להודות לצדיק, אמר לו רבי חיים: "הברכה חיכתה לך שם, אך היית חייב לעשות את הצעד הראשון בעצמך, ללכת מתוך אמונה".
המסר לחיים הטמון בפרשת 'לך לך' מלמד אותנו שהתפתחות אישית ורוחנית דורשת יציאה מאזור הנוחות. כאשר אנו ניצבים בפני שינויים, אתגרים או חוסר וודאות, עלינו לזכור את מורשת חכמי מרוקו המפוארת: לצעוד קדימה באמונה שלמה, להשתחרר מכבלי החומריות, ולדעת שדווקא מתוך המסע וההתמדה נזכה להגשים את הייעוד האלוקי שלנו בארץ החיים.
(יהיו הדברים לעילוי נשמת אילנה לוי בת דניס ז"ל רוח ה' תניחנה בגן עדן).
