בעדיפות עליונה?
בקושי הספיק, השר הרב רפי פרץ, לחמם את כורסת השר לענייני ירושלים ומורשת, הניחו 'נשות הכותל' על שולחנו מכתב ובו דרישה כי יפעל "למימוש שליחותך" כהגדרתן, שלא ימנעו בעדן להתפלל בכותל, הן והזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, ושלא יסבלו שם מ"אפליה, אלימות, דחיפות, יריקות ומכות", כעדותן. בואו נשים זאת על השולחן. כמו ששופט מגיע למעמדו על בסיסי האג'נדה שלו, כך (ועל אחת כמה וכמה) גם שר. הפונות בטח לא באמת מצפות שהישועה לעניינן תבוא דווקא מהרב רפי פרץ, עם האג'נדה שלו. אבל לבקש, ועוד ליהנות מיח"צ, למה לא? גם, אגב, גם תנועת נאמני תורה ועבודה, שעם כניסתו של הרב פרץ למשרד החינוך, אז, מיד הביעה חשש מה יקרה לחמ"ד, ועתה, להבדיל, הממשלה החדשה בקושי הושבעה, וכבר מיהרה להציע לה לקצץ את אגרות שרותי הדת (נישואין, קבורה, גט וכשרות) בחצי, וכך יחסכו לעסקים ולפרטים הרבה כסף. נו, שויין. אף מילה על ריבוי השרים וסגניהם ושאר ירקות של בזבוז הזועק לשמיים. לקצץ- בשרותי הדת. לא שאני מתנגד להפחתה בעלויות השירותים האלה (צריך לבחון כל דבר לגופו), אבל איך שהדברים נשמעו, לי זה לא נשמע טוב.
מודאג
חברי כנסת חרדים, הרב הראשי לישראל ורבים תהו כיצד זה הממלכה מתירה לפתוח מסעדות, חדרי כושר וכדומה, ובתי כנסת- עדיין לא. שלחו מכתבים לממלכה, וזו נענתה בחיוב, תוך כדי מגבלות, שגם עליהן יש התוהים. למשל, למה במסעדה מותר 100 איש, ובבתי הכנסת רק 50?
יוחנן בן יעקב, בחור בן 75, לשעבר מזכ"ל בני עקיבא, איש כפר עציון, פרסם, בבוקר בו הותר לחזור לבתי הכנסת, פוסט מהעיניים שלו, כבר לא ילד, אבל לא ממש קשיש, על סוגיית פתיחת בתי הכנסת. הרשת החברתית מלאה תגובות. בעד, ונגד. יוחנן בן יעקב מאשים את השרים הדתיים שדחפו להחלטה זו, שעה שנגיף הקורונה עדיין בסביבה. וכה כתב: "… אני הייתי מצפה משרים שומרי תורה ומצוות וחדורי אמונה יהודית עמוקה ללחוץ על המערכת לעכב פתיחת בתי כנסת בנסיבות הקיימות: נגיף הקורונה עוד כאן, בכל יום מתים בעולם אלפי אנשים מקורונה; התנאים המגבילים מונעים מאנשים בסיכון להצטרף לתפילה במניין בבית הכנסת. מי הם: "הזקנים", החולים ועוד מי שהגורל לא שפר עליהם. ואם מי מהם גם אָבֵל וחייב באמירת קדיש, כמוני, הוא מוזמן לצרף לעצמו את העצים והציפורים למניין. אינו יכול להצטרף למניין ולומר קדיש בציבור! מי שמתעלם מכל אלו פועל בניגוד מוחלט לדרכה של תורה!". ולקינוח כתב: "ממשלת ישראל החדשה חוּללה בחטא ונולדה בעוון. החלטתה הראשונה מהווה סיבה עמוקה לדאגה ולתהייה על רמת האחריות והמחויבות שלה לאזרחי מדינת ישראל. האם עלינו לייחל ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר"? בעיניים שלי- אני מבין לתחושתו של יוחנן בן יעקב, ומכיר כמה המוגדרים כ'בעלי סיכון' שנשארו גם השבת בבית. לא נעים, לא נורא. לכל גיל יש יתרונות וחסרונות. הצעירים- שיילכו לבית הכנסת, למה לא? אם רק יקפידו על הכללים, כמובן. רק שלא ישכחו להביא אח"כ להורים ולסבים את עלון 'שבתון', כמובן. ואגב כך, מסתבר, שחרף האישור שניתן, לא כל בתי הכנסת נפתחו בשבת שעברה, וגם באלה שנפתחו, היו לא מעט שרשימת 50 המורשים לא התמלאה. לא מעט מעדיפים להמשיך, לפי שעה, במנייני החצרות. אם משיקוליי נוחות (יותר קרוב לבית), אם בגלל הפטור ממסכה לכל אורך התפילה כשהיא בחוץ. מעניין אם זה יימשך לאורך זמן.
ברוך שהחזירנו
בטוח שאף אחד לא לקח את החזרה לבתי הכנסת באדישות. בארגון רבני צהר אף חיברו לרגל האירוע, תפילה מיוחדת לציון העניין, וכמו כן קראו לברת 'שהחיינו', לומר את תפילת 'כל חי', מי שברך לחולים ותפילת מזמור לדוד, זאת בנוסף לפתיחת ההיכל. הרב דוד סתיו יו"ר ארגון רבני צהר אמר: "עם ישראל כולו מתרגש לקראת החזרה לבתי הכנסת. זה זמן להודות על הטוב שגמל אותנו השם ולהמשיך ולהתפלל שמדינת ישראל והעולם כולו יצליחו להתגבר על המגיפה ותוצאותיה הקשות ולרפואת החולים כולם". אין לי מושג כמה בתי כנסת אימצו את ההצעה של צהר (או בכלל ידעו עליה) וישמו אותה בשבת. איך הגיבה הרבנות הראשית ליוזמה זו של רבני צהר? ביקשנו תגובה. עדיין מחכים. ומחכים. ומחכים.
עמדו בפרץ
מרכז הבית היהודי אישר ברוב של 68% את ההסכם עם הליכוד וכניסה לממשלה. מתוך כ-אלף חברי מרכז בימים ההם, השתתפו בהצבעה 296. בעד 200, נגד 90, 6 נמנעו. ההצבעה, חשאית, התקיימה בארבעה מוקדים: צפון הארץ, דרום, מרכז ובירושלים. יו״ר הבית היהודי, השר הרב רפי פרץ מסר לאחר קבלת התוצאות: ״הבית היהודי, על אף כל רעשי רקע מסביב, מוכיחה שהיא בסיס איתן לציונות הדתית ומפלגה דמוקרטית תוססת. מרכז הבית היהודי מצביע בעד האחדות ובעד הפיוס בעם.״
מנכ״ל המפלגה, ניר אורבך: ״הבית היהודי זו המפלגה היחידה בציונות הדתית שמבוססת על מוסדות דמוקרטיים ושאישרה את ההסכם על ידי חבריה וחברותיה. הציונות הדתית הממלכתית והקלאסית מיוצגת כעת בממשלה על ידי 'הבית היהודי' וחובת ההוכחה כלפי הציבור היא עלינו.״ למי ששכח, ל'בית היהודי', מה שפעם היה מפד"ל, יש כיום חבר כנסת אחד, הרב רפי פרץ, שהוצנח מבחוץ, המזוהה יותר עם זרם ה'קו' מאשר עם המפד"ל הקלאסית. אבל אתם יודעים מה? ניר אורבך הרים לכפפה, שחובת ההוכחה עליהם. נראה אותם, ונבחן בהתאם. בין כך ובין כך, צפויים שם פריימריז להנהגה. עוד לא ידוע מי יתמודד (שקד?), אבל לא הייתי מהמר מראש שהרב פרץ ינצח.
אהבתי
ח"כ מתן כהנא ('ימינה') פנה ליו"ר כנסת יריב לוין בבקשה שיאשר בדחיפות את הקמת השדולה למען העצמאיים והעסקים הקטנים בישראל. "המשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה פגע באופן קשה ביותר במגזר העצמאיים ועסקים הקטנים המהווים מנוע צמיחה מרכזי למשק… כעת, משהוקמה הממשלה, אני קורא לך שלא להשתהות ולאשר באופן מיידי את הקמת השדולה אשר ביקשתי להקים לפני כמה שבועות כדי לאפשר עיסוק פרלמנטרי נרחב בנושא חשוב זה". אהבתי.
מחפשים אחים
גם בפוליטיקה, בטח שאתה באופוזיציה, טובים השניים מן האחד. בארגון (לעניינו הכנסת) בו ההחלטות נקבעות על פי מספר האצבעות המורמות, יש חשיבות לשיתופי פעולה. ב'ימינה', שבימים אלה עוברת את תהליכי ההתאקלמות שלה באופוזיציה, מחפשים שת"פים. רצו שמועות על הבנות כאלה עם ישראל בתינו בראשות ליברמן, ומיד- טונות של ביקורת מצד אנשי 'ימינה', איך משתפים פעולה עם מפלגה שלכאורה שמה לה כדגל את המלחמה בעניינים דתיים. עודד טירה מאותה מפלגה אישר לזאב קם מתאגיד 'כאן' שהיו דיבורים, אך ב'ימינה' מיהרו להתנער. אז מי עוד נשאר להם כפרטנר באופוזיציה? הרשימה המשותפת? ברור שלא. אולי יחזרו לאח, לשעבר, יאיר לפיד? ב'ימינה' לא חסכו בימים האחרונים שבט לשונם מהסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, על שנכנסו לממשלת האחדות הזו ואפשרו להשאיר את 'ימינה' בחוץ. לטענה כי ליצמן ודרעי באמת ניסו לשכנע את נתניהו לשמור על הגוש, אומר גורם ב'ימינה', הם בסך הכל עשו קולות של 'כאילו'. כך או כך, יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, בריאיון לעיתון החרדי 'הדרך' אמר: "מפלגת ימינה על כל מרכיביה עברו בשנה וחצי האחרונות הרבה תהפוכות. בתחילה הם פירקו את הבית היהודי ורצו לבד, זה מה שגרם לצערנו הרב שלא יכולנו להקים ממשלה מיד אחרי הבחירות הראשונות בחודש ניסן. אם הם היו מתאחדים לרשימה אחת ולא זורקים כעת שבעה מנדטים של מצביעי ימין לפח, היו לנו כבר אז 61 מנדטים גם בלי ליברמן והיינו מקימים ממשלת ימין יציבה וחזקה", האשים דרעי והוסיף: "הם ('ימינה') החליטו להתפצל ולרוץ לבד, וזה הרי לא נעשה מאיזו אידאולוגיה, אלא משיקולים פרסונליים, ככה זה כשאין הנהגה רוחנית ברורה, וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה". ולמרות זאת, לא להתייאש. בטוח ש'ימינה' באופוזיציה, עם אחים או בלי אחים, תספק לנו חומרים עסיסיים.
חלופי או חילופי
מן הסתם יקח לנו זמן להתרגל לדבר המשונה הזה, שני ראשי ממשלה, אחד בפועל ואחד או טו טו. אז, איך קוראים לזה? ראש ממשלה חלופי או חילופי? כיוון שבישיבת הכנסת בה הושבעה הממשלה הזו אימץ נתניהו ב-חלופי ואילו גנץ אמר חילופי, הלכנו לאתר האקדמיה העברית ללשון, וזה מה שמצאנו: "מן השורש חל"ף משמשים שלושה שמות תואר דומים: חֲלוּפִי (אלטרנטיבי), חִלּוּפִי (בר חילוף, שאפשר להחליפו) , חֲלִיפִי )שמשמש ממלא מקום(. משלושתם מתאים לעניין שני ראשי הממשלה בממשלה החדשה שם התואר האחרון חליפי הגזור מן המילה 'חליף' שנקבעה לציון ממלא מקום". אז איך קוראים לזה אנחנו כבר יודעים. מה זה, בדיוק, עדיין לא. נתרגל. עניין שלזמן.
המשפט
המשפט, ב-הא הידיעה. אישית, לא אוהב הרבה סביב מה שקורה. ביטויים מיותרים, משני הצדדים. מתפלל שבסוף, תהא החלטת השופטים אשר תהא, "כולם יכבדו את ההחלטה", כפי שאמר שר החינוך, גלנט, בריאיון ל'כאן'.
(ראה תש"פ)
