יתוש קדמך
מאיר שקדי
רב כפר הרא"ה
רבים רואים את הבהלה וההגבלות שיצר נגיף הקרונה בכל העולם ובמדינת ישראל, ונזכרים באגדה מופלאה של חז"ל, על עונשו של טיטוס, שכבש את ירושלים והחריב את בית המקדש. הגמרא במסכת גיטין (נו:) מספרת על מסעו של טיטוס בספינה בדרכו חזרה לרומא, לאחר חורבן ירושלים.
"עמד עליו נחשול שבים לטובעו, אמר טיטוס: כמדומה אני שאלוקיהם של אלו אין גבורתו אלא במים, בא פרעה טבעו במים, בא סיסרא טבעו במים, אף הוא עומד עלי לטובעני במים, אם גיבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה! יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע, בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה, ולמה קוראים לה בריה קלה? כי יש לה פה להכניס מזון, ואין לה איבר ממנה היא מוציאה אותו, עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה. עלה ליבשה, בא יתוש ונכנס בחוטמו, ונקר במוחו שבע שנים".
טיטוס חוזר ככל יכול לרומא, הרי הוא ניצח את אלוקי היהודים, והחריב את בית המקדש. בדרכו לרומי התחוללה סערה בים, וטיטוס שיכור הניצחון, מתגרה בקב"ה, באומרו שה' יתברך יכול להילחם עמו רק במים, כמו שעשה לפרעה ולסיסרא. לעומת הים, בו טיטוס מודה שהוא נתון לחסדיו של ה' יתברך, ברומי טיטוס מרגיש חזק ובלתי מנוצח, ולכן הוא בטוח שגם הקב"ה בכבודו ובעצמו לא יוכל לנצחו או להענישו.
בתגובה לכך, הקב"ה שולח חיה קטנה, כדי להעמיד את טיטוס על טעותו, וללמדו לקח. האדם הוא אינו כל יכול! עם כל ההמצאות והטכנולוגיות החדשות, עם כל עוצמת הרפואה והמדע, עם כל עוצמתו הכלכלית והצבאית, האדם נתון לחסדיו של הקב"ה. אדם שאין לו סיוע והשגחה מה' יתברך, יפסיד גם במלחמה מול יתוש.
הגמרא במסכת סנהדרין (לח.) מנסחת בקצרה את, הנלמד מהמעשה שאירע לטיטוס.
"תנו רבנן: אדם נברא בערב שבת, שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית".
הגמרא מסבירה, שהאדם נברא אחרון מכל הברואים, כדי ללמדו שאסור לו להתגאות ביכולותיו ובחוכמתו, כי אם תזוח דעתו עליו, יסביר לו הקב"ה שאפילו היתוש נברא לפניו. עתה אנו צריכים להבין, למה הדוגמא לבעל חיים שנברא לפני האדם היא דווקא יתוש? מה כל כך מיוחד ביתוש אותו הגמרא מזכירה כמי שמנצח את האדם הגאה והבטוח בעוצמתו?
הסיבה להזכרת היתוש כמי שמנצח את האדם הגאה, היא מה שהגמרא כותבת על הייחודיות שלו, שהוא בריה קלה שרק מקבלת ומוצצת מזון, אבל אינה מוציאה שום דבר. היתוש הוא בריאה שלא מוציאה מעצמה כלום, היא רק מלקטת מזון, ומוצצת את דמם של החיות ובני האדם, אבל לתת היא אינה נותנת כלום. היא איננה מוציאה מגופה אפילו זבל. מכאן אנו למדים מהו יתרונו של האדם על היתוש, וכיצד הוא יכול להתגבר עליו.
בעל התניא מסביר שהיתוש מייצג את הריחוק הגדול ביותר מהקדושה, מפני שהיתוש לוקח ואינו נותן – מכניס ואינו מוציא. לעומתו, האדם מתקרב אל הקדושה ואל הטהרה, כאשר הוא אינו לוקח בלבד, אלא גם נותן. האדם הופך להיות קדוש כאשר הוא איננו לוקח רק לעצמו, אלא מתחלק בטוב ובכישרון שנתן לו הקב"ה עם אחרים.
היכולת של האדם להילחם באתגרים שמציבה לפניו הבריאה, היא על ידי כך שהוא יהיה נותן, שהוא יוציא מעצמו בשביל להיטיב עם הסובבים אותו.
על ידי ערבות הדדית, אחריות, ודאגה האחד לשני, נצליח בע"ה להתמודד עם כל אתגר שניצב בפנינו ולהתחזק ממנו. גם בבסיס הנכונות לשמירה על הוראות משרד הבריאות, עומדת ההבנה שרק על ידי ערבות הדדית, נתינה, ודאגה לאחרים, ינצלו חייהם של רבים, הנמצאים בקבוצת סיכון להינזק מן הנגיף. האדם הנותן, המעניק מעצמו והדואג לאחר, ינצח תמיד בזכות הקדושה והעוצמה שיש בנתינה.
(ויקה"פ תשפ)