מערכת שבתוןרא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, יו"ר כחול לבן
פעם אחר פעם, מקדשת התורה את ערך האחווה. בכל חמשת חומשי התורה, עוסקים פסוקים רבים בערבות ההדדית שמאפיינת את העם היהודי, ובתחושה העמוקה של בני ישראל כי אחים הם, ותלויים זה בזה.
גם בפרשת תרומה מתגלה ערך האחווה והפעם בתוך קודש הקודשים של המשכן. כדי לתאר את הכרובים המביטים זה על זה, משתמשת התורה במטפורה של אחווה: "ופניהם איש אל אחיו", נכתב בפרשה.
בעיניי, יש כאן מסר עמוק שמשדר כי השראת השכינה במקום הכי משמעותי, תלויה גם היא באחווה. כלומר, רק אם ערכים כמו אחווה, אחדות, ערבות הדדית וקירבה בין איש לאחיו יתקיימו, תשרה השכינה בישראל.
לצערי, בשנים האחרונות העמיקו הפילוג והשיסוע בחברה הישראלית. לא פעם אנו עדים לתופעות של "יד איש באחיו", במובן המטפורי, במקום שנהיה עם לב פתוח איש לרעהו. במקום שנושיט יד וניתן כתף זה לזה, כפי שחוויתי בארבעה עשורים של שירות בצה"ל – מתחת למדים אין צבעים, אין דתיים וחילוניים, אין עמדות פוליטיות. כולם יחד.
אינני דואג מפני אויבנו מבחוץ. ישנם כמובן אתגרים רבים שמחייבים זהירות ויד חזקה, אך לכל אלה נוכל, והשכינה תשרה עלינו – משום שמול אויב חיצוני אנחנו מאוחדים, ופועלים יחדיו.
אני מודאג הרבה יותר מהסדקים שהופכים לקרעים הפנימיים הנפערים בקרבנו, מהתרופפות תחושת האחווה הפנימית. אני מוטרד מהיעלמות הסולידריות והתפוגגות הערבות ההדדית. כאילו, אין עוד פנינו איש אל אחיו, ואין השכינה שורה בינינו.
לתפיסתי, זוהי המשימה העיקרית שמונחת לפתחנו כולנו. לעשות כל שביכולתנו על מנת לגשר, לחבר ולאחד את העם. למצוא את מרחבי ההסכמה, ולשחזר את התחושה ואת ההבנה שאחים אנחנו, ותלויים אלה באלה על מנת לשרוד.
אני אוהב את הארץ הזו, את נופיה המגוונים, גם פיזית וגם מטאפורית – נופים אנושיים מרהיבים, שיש בהם מכל הצבעים ומכל המינים. אני מרשה לעצמי להתרגש כל פעם מחדש מהמולדת שלנו ומהעם שלנו ומתעקש להותיר בחוץ את הציניות ואת המרמור, את העלבונות ואת הכעסים.
אחווה בונים מתוך מסירות עמוקה ואהבה גדולה, גם כאשר הדבר דורש איפוק, ואף כשנדרש מאבק על מנת להשיג את אותה ערבות הדדית.
מבחינתי, כל עם ישראל הוא כאח לי. במובן הזה, אין לחלוקות הפוליטיות או האחרות כל משמעות בעיני.
משימות רבות עומדות בפנינו. להגן כמובן על ביטחון ישראל, לחזק את הפריפריה ולצמצם פערים, לשפר את מערכות החינוך והבריאות, לקדם הסכמות בין חלקי העם בסוגיות רגישות של דת ומדינה, אך יותר מכל ולנגד עיני עומדת כל יום המשימה הגדולה של עם שמתקיים ברוח "פניהם איש אל אחיו".
ברוח הפסוק היפה מספר תהילים אני מבקש קודם כל לקדם את השלום בתוכנו: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך".
ואסיים בברכה הקבועה שאימצתי: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו. והעושה שלום עלינו, ישכין שלום גם בתוכנו.
(תרומה תשפ)
