ד"ר יצחק קניגסברגהקב"ה הניח פיתיון לפתחו של פרעה בכדי להביאו אל שדה הקטל, אל הים. הפיתיון היה בצו האלוקי: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר".
רש"י: "וישובו – לאחוריהם כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך. לפני בעל צפן – הוא נשאר מכל אלהי מצרים, כדי להטעותן, שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב משגיא לגוים ויאבדם" (איוב יב').
פרעה אכן בלע את הפיתיון, כפי שהקב"ה תכנן. המצרים הגיעו לשטח הקטל אל הים כדי להענישם, וכדי שבני ישראל יראו זאת ויחדלו לפחד מהם.
במלחמות בין מדינות מקובל להשתמש בפיתיון כדי לגבור על האויב. במלחמה בין היוונים לעיר טרויה, ולאחר שהיוונים לא הצליחו לכבוש את טרויה, הם השתמשו בפיתיון הסוס הטרויאני. היוונים בנו סוס עץ חלול ענק והשאירו אותו ליד חומות העיר טרויה, כשהם מעמידים פנים כנסוגים. הטרויאנים "בלעו את הפיתיון" בחושבם שהיוונים נסוגו, ולכן הם הכניסו אותו בשערי העיר. בתוך הסוס הוחבאו לוחמים שיצאו מתוכו בלילה, פתחו את שערי העיר לצבאות היוונים, והביאו לתבוסת טרויה.
הפלישה לנורמנדי התרחשה במלחמת העולם השנייה. בחודשים שקדמו לה ניהלו בעלות הברית מבצעי הונאה מורכבים להטעיית הגרמנים בדבר מועד הפלישה ומיקומה. ההונאה כללה טנקי דמה שנעשו מעיסת נייר וגומי, מפקדות מדומות, נחתות דמה, ומטבחי שדה שפלטו עשן, מה שהטעה את הגרמנים לחשוב שהפלישה תתבצע דרך פו דה קאלה שבצרפת ולא דרך נורמנדי. הגרמנים "בלעו את הפיתיון" ונחלו תבוסה במלחמה.
עולם החי והצומח עושים אף הם שימוש רחב בפיתיון לסיפוק צרכיהם. בעולם החי מצינו כמה טורפים המושכים בעזרת פיתיון את הטרף. טורפים כדוגמת השועל מתחזים למתים כדי למשוך עופות אוכלי נבלות.
צמחים טורפים מפרישים צוף מתוק וריחני המושכים חרקים. כשאלה נוגעים בשטח העלים נדבקים או נסגרים עליהם. החרקים "בלעו את הפיתיון" והצמחים בלעו את החרקים.
(בשלח תשעט)
