מערכת שבתוןהטרונומיה של הלכה
הרב יעקב אריאל
לשעבר רבה הראשי של ר"ג
במאמרו של הרב ד"ר עידו פכטר 'אוטונומיה של הלכה' בגליון פרשת תרומה הועלתה אפשרות לפיה אין סמכות הלכתית מחייבת.
זו לא 'אוטונומיה' של הלכה, כי היא לא נובעת ממקורותיה האוטונומיים של מסורת הפסיקה בישראל, אלא תוצאה של השפעה מגורמי חוץ, מאוירת הפוסט-מודרניזם המתפשטת בתרבות העולמית ולצערנו חודרת גם לבית המדרש. לפי תפיסה זו אין סמכות, אין מרות, אין קביעות, אלא איש הישר בעיניו יעשה. מכיוון שמדובר בהשפעה חיצונית, יש לכנות זאת בשם 'הטרונמיה של הלכה' ולא אוטונומיה, או אם תרצו זו 'אנרכיה'.
התיזה שהונחה, לפיה מרן ר' יסף קארו לא התכוון לפסוק הלכה אינה נכונה. בדרך כלל הוא פסק הלכה חד-משמעית, חוץ ממקומות חריגים בהם הביא כמה דעות. הוא פסק על הסמך שלושת עמודי עולם ההלכה: הרי"ף הרמב"ם והרא"ש. זו הייתה המסורת הספרדית. גם הרמ"א פסק הלכה חד-משמעית, לפי המסורת האשכנזית. וגם אם נקבל את ההנחה שכביכול הם לא פסקו הלכה, כלל ישראל קיבל את השולחן ערוך עם המפה הפרוסה עליו כספר המחייב כל אדם מישראל. גם רוב רובם של יהודי תימן קבלו עליהם את השולחן ערוך כספר מחייב. והרי"ץ חיבר עליו פרוש ידוע בשם 'שתילי זיתים'. קבוצה קטנה של יהודי תימן קיבלה עליה את הרמב"ם, אך גם לה יש סמכות קבועה ומחייבת – הרמב"ם. סתם יהודי הוא 'יהודי של השולחן ערוך' . וכל החולק על כך הוציא את עצמו מן הכלל.
הרמב"ם מגדיר הנהגות נפרדות כאיסור מן התורה 'לא תתגודדו' שהוא סעיף של איסור עבודה זרה. כי העדר סמכות מפורר לא רק את עם ישראל אלא גם את אמונת הייחוד של עם ישראל, 'כי אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'.
(תצווה תשעח)
