ביום ג' הקרוב, יום התקדש חג, נצא כלל ישראל וניגש לקלפיות, שם נטביע את חותמנו על השנים הקרובות של המדינה אשר אינה ה' לתת לנו. זכות וחובה מעולה זו, של נטילת חלק בהכרעות הרות גורל ומרכזיות של האומה, נפלה בידי דורנו, וראוי שניתן את הדעת על משמעותה וגדולתה. העובדה שהקב"ה בחר בעמו ישראל, לבר מכך שהיא משמשת תשתית רעיונית לכל ספרי התנ"ך, נאמרת מפורשת לא אחת בתפילה, ואכן מקורות אלה ("אתה בחרתנו") שימשו בידי רבים ככלי ניגוח פנימי נגד המסורת היהודית, על האליטיזם הפרטיקולריסטי שלה, החל מימי משכילי אירופה בעת החדשה, עבור בי"ח ברנר, וכלה ביצירתו המונומנטאלית של אלתרמן "אתה בחרתנו", שהיא אחד המבעים רבי העוצמה שנכתבו על ובעקבות השואה (אף כיום יש מלחכי פנכה, תרבותיים בעיני עצמם, שמציגים עצמם כחדשנים גדולים ונאורים גדולים, ושבים על קיאם של הקדמונים בביטויי "חידוש" ישנים נושנים ולא מרשימים מסוג זה).
אולם, הבחירה הא-להית בישראל, לא רק שהיא עומדת בבסיס התורה והתפילה, היא גם נחשבה בעיני גדולי האמוראים כנוסחת יסוד שראוי לה להשנות כאשר מבקשים לברר בכל יום את עניינה של התורה המתחדשת. כך בבבלי ברכות יא, ב:
"מאי מברך (בברכת התורה, צ"ה)? אמר רב יהודה אמר שמואל: אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. ורב המנונא אמר: אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה ה' נותן התורה. אמר רב המנונא (בחלק מכתבי היד והראשונים הגרסה כאן היא רב הונא): זו היא מעולה שבברכות. הלכך לימרינהו לכולהו".
כל המתבונן בסדרה של הסוגיה ימצא שהקביעה האחרונה, "לימרינהו לכולהו", כלומר יש לאחד את כל נוסחאות הברכה, נשמעת תמוהה כשהיא באה מצד מאן דהו מן הנצים בדיון (ראו הגהת הרש"ש על אתר שמחדד את הקושיה בהציעו תירוץ מעניין). אכן, גירסת כתב יד מינכן, שרנ"נ רבינוביץ' העמידו בבסיס דקדוקי הסופרים שלו, יצירת המופת החשובה שהחלה את הלימוד המדעי המסודרת והשיטתי של כל התלמוד בסקירה אחת, מייחס את המימרה האחרונה לרב פפא. כן הוא גם אצל בה"ג, רי"ף, הרי"ד וראשונים אחרונים. זהו שינוי מהותי, כי תכונתו של רב פפא כמסכם סוגיות שעוסקות בבירורי נוסחאות תפילה בהרמוניה ובאיחוד השיטות – היא מן המפורסמות (ראו בבלי ברכות נט, א-ב; שם ס, ב; תענית ו, ב; מגילה כא, ב; ועוד; ד"ר משה שיף כתב עבודת דוקטורט בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת, בה עמד באריכות על תכונתו של רב פפא כמאגד הנוסחאות).
מסביב לסוגיית הבחירה וההיבחרות העלה אחד מגדולי ישראל בדור האחרון, הרב אהרן חיים צימרמן, קושיה נאה בספרו אגרא לישרים (ירושלים תשמ"ג, עמ' רסט-רע):
"בימי אחשוורש קיבלו מעצמם, ואם כן הלא אנו בחרנו בהתורה ובהקב"ה, ולמה אנו אומרים אשר בחר בנו? וכן נאמרה בחירה גם לגבי אברהם אבינו […] וכן נאמר 'ויבחר בדוד עבדו' (תהלים עח, ע), ודוד הלא אמר 'דרך אמונה בחרתי' (שם, קיט) […] והלא הלכה ברורה היא ביסודי התורה שלאדם יש בחירה חפשית לעשות כרצונו […] והנה חכמה, עושר ובנים, הרי זה כולל כל צרכי האדם – אין יכולת ביד האדם לגמור אותן, ולכן אנו אומרים אשר בחר בנו. שאף שאדם חפשי בבחירתו, אבל אי אפשר לו לגמור בחירתו בלא בחירתו של ה', וזהו גם כן שנאמר באברהם ובדוד המלך, וכן על כלל ישראל 'ובך בחר ה' להיות לו לעם', כי 'בך בחר ה' ', אי אפשר לאדם לקיים מה שרוצה על ידי בחירתו החפשית".
העקרון שעולה מדברי הרב צימרמן הוא שאכן יש באדם יכולת לבחור, אולם תהיה זו תמימות להניח שבחירתנו שלנו גורמת למציאות להשתנות מקצה אל קצה, שכן יש אין ספור משתנים שאינם בשליטתנו ואינם בכוחנו. עם זאת, ההכרעה הא-להית לתת לעם ישראל זכות בחירה איננה מן השפה ולחוץ, אלא היא משקפת מרכיב מהותי בטיב היחסים שבין הא-ל לעולמו. הגם שהחלק הארי מהמתרחש בעולם איננו בשליטה אנושית ישירה, מכל מקום הרבה נותר בשליטתנו אנו. ברגעים כדוגמת יום הבחירות אנחנו נדרשים להפעיל את הסמכות שניתנה בידינו וליטול חלק בהתמשכות מעשה בראשית ובהתוויית דרכה של האומה לנתיב ראוי ונכון מבחינתנו.
הרב צימרמן עצמו, אחיינו של הגאון ר' ברוך בר לייבוביץ' (בעל ברכת שמואל מקמניץ) ותלמידם של גדולי בריסק (ובפרט של הגר"מ סולובייצ'יק, אביו ומורו של הגרי"ד), אמר ועשה. הגם שכל חייו הבוגרים חי בגלות, והרביץ בה תורה בעדרים, עלה לארץ ישראל ונטל בה חלק בחיים חיותו, כפעיל ציבור ומרענן של התרבות התורנית שבה, ללא התנצלות על עמדותיו האוהדות כלפי המדינה וכלפי העם היושב בציון.
שבתי דניאל, עורכו המיתולוגי של עיתון הצפה, כתב עליו בראיון שקיים איתו (מופיע בראש ספרו, תורה לישראל, חלק א, ירושלים תשל"ח):
" 'מכל ביקורי ופגישותי הגעתי למסקנה' הוא אומר, 'שאין מה שקוראים יהודים חילוניים בישראל! ישנם שומרי מצוות לכל דקדוקיהן, ישנם שאינם מדקדקים במצוות, אך בסך הכל רובם ככולם מאמינים ופועלים למען כלל ישראל. אמרתי לאנשי נטורי קרתא – תורה וצה"ל מקיימים את עם ישראל. בלי תורה הרי אנו בלי אוויר לנשימה […] אבל גם בלי צה"ל יפרצו האויבים מכל הגבולות. תודו שצה"ל ערב לעצם הקיום היהודי!'.
לפני שנים אחדות, כשהרבי מסאטמר פירסם ספרו המקטרג על מדינת ישראל, הוא סתר בשיעוריו את הנחותיו של האדמו"ר. חסידיו רגזו. אילו מהם גם נקבו צמיגי הגלגלים של מכוניתו. אך הוא בשלו, שלקיטרוג אין בסיס כלשהו בהלכה".
דבריו החשובים ראויים לפעם בקרבות בבואנו לבצע את משימת היום!
(ויקה"פ תשעה)
בחירה והיבחרות
השארת תגובה