ד"ר יצחק קניגסברגבשנים האחרונות רבו תאונות העבודה, שמקורן ברשלנות הקבלנים ומנהלי העבודה, כמו גם של הגופים הממונים על הפיקוח ואכיפת נהלי הבטיחות, שאינם עושים עבודתם נאמנה.
התורה קבעה כלל הישים לכל המקרים, שבהם האחראי הממונה חייב בשמירת חיי עובדיו ואורחיו, מפני מפגעים בטיחותיים שבאחריותו. הכלל הזה מעוגן בפסוק: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ". (דברים כב'). כיצד ניתן להשליך מפסוק זה, המציין חיוב להתקנת מעקה בבית, על מכלול המקרים המחייבים אחריות הבעלים על נכס, כלפי עובדיו ואורחיו?
חז"ל נתנו דעתם על כך: "איסור 'ולא תשים דמים בביתך' הוא אזהרה כללית שלא נקיים בתחום אחריותנו דבר המסכן את החיים. מכאן אמרו: "מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל 'לא תשים דמים בביתך' (בבא קמא טו ע"ב). מצווה זו מחייבת אותנו לסלק כל דבר המביא נזק" (רש"ר הירש).
רמב"ם (הלכות רוצח יא', ד'): "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנ' (דברים ד' ט') השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים בביתך".
מצוות עשה של "ועשית מעקה לגגך", ומצוות לא תעשה של: "לא תשים דמים בביתך", כמו גם מצוות שמירת חיי הזולת מארבע אבות נזיקין וכו', מעוגנות בציווי הכללי: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' " (ויקרא יט') . רש"י : "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר, וחיה או לסטים באים עליו: אני ה' – נאמן לשלם שכר, ונאמן להפרע". חובת "לא תעמד על דם רעֶך" רחבה מחובת הזהירות הנדרשת על פי מצוות התקנת מעקה לגג, וניתן להסיקה בדרך של קל וחומר: אם חייבתנו התורה להיחלץ באופן פעיל לעזרתו של אדם זר השרוי בסכנה, קל וחומר שעלינו להימנע מיצירת סיכון של נפילת עובדים, אורחים קרואים, או מזדמנים מן הגג, ובאופן כללי מכל סיכון שעלול לפגוע בהם.
הענף האחראי על מירב תאונות העבודה הוא ענף הבניה. בין השנים 2010 – 2015 נהרגו בתאונות עבודה בישראל 360 איש ומתוכם 200 איש בענף הבניה. כאשר התורה מצווה על עשיית מעקה לגג, היא מתכוונת גם למעקה על הפיגומים בזמן בניית המבנה, בכדי שהעובדים לא ייפלו. כאשר התורה מצווה על "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ", היא מתכוונת על הדאגה של הקבלן או מנהל הפרויקט למכלול אביזרי הבטיחות שעל העובדים ללבוש ושבהם יש להשתמש, בכדי לשמור על חייהם, כפי שניסח זאת הרמב"ם וכפי שמשתמע מדברי רש"ר הירש.
גורם נוסף המסכן את העובדים ולאחר סיום הבניה את הדיירים הוא הרכב חומרי הבניה המשמשים בבניית בתים או מבנים ציבוריים. החומר העיקרי האחראי על חוזק המבנה הוא הבטון. תערובת בטון מורכבת מצמנט (מיוצר על ידי ערבוב אבקת אבן גיר, חרסית וחול ים בטמפרטורה מאד גבוהה), חול, חצץ ומים. היחס בין המרכיבים הללו קובע את חוזק הבטון. מהנדסי בנין מקצועיים קובעים את חוזק הבטון שבו יש להשתמש בכל מקרה. במבנים גבוהים או כאלה הדורשים חוזק מיוחד משתמשים בבטון מזוין, המתקבל משילוב של רשתות או מוטות פלדה עם בטון. שרלטנים וקבלנים רודפי בצע אשר חסכו במחיר הבטון על ידי שינוי הרכבו (לטובת החומרים הזולים – מים וחול), גרמו להחלשת הבטון שלא עמד בעומס, ועקב כך התמוטטו מבנים רבים ונגרמו פגיעות בגוף וברכוש. גם כנגד אלה באה התורה ומצווה: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ".
(כי תצא תשעו)
